Coffeesai - גידול קפה בתלת מימד

כשאנחנו שותים את הקפה שלנו אנחנו לא באמת יודעים את הדרך שעשה את הרגע שהגיע לכוס שלנו. נכון ל2024 תעשיית הקפה נאמדת ביותר מ-250 מילארד דולר והיא רק הולכת וגדלה, יותר אנשים רוצים לשתות קפה, זה לא כל כך מפתיע, מי לא אוהב קפה? דיברנו על זה בפרקים הקודמים שככל שהאוכלוסיה גדלה יש יותר ביקוש אבל איך אפשר לעמוד בביקוש אם ההיצע, לא גדלה או לכל הפחות מוגבלת, כמעט כל הקפה בעולם גדל באזור המכונה חגורת הקפה, רצועה באזור קו המשווה וזה יוצר תלות. עכשיו, האזורים האלה כמו כל העולם סובל מאירועי אקלמים קיצוניים והוא משפיע על הגידול. חשבתם פעם למה מחירי הקפה עולים? בכללי, ידעתם שקפה זו הסחורה הנסחרת ביותר אחרי נפט? או שמקצה לקצה מנת אספרסו אחת שווה לכמעט 140 ליטר מים? כדי להבין את הנושא יותר לעומק, דיברנו עם עמי הרמן, מנכ"ל קופיסאי שמייצרת קפה מתאים של קפה במעבדה. יאללה בואו נתחיל. אשמח באמת אם תוכל לספר על עצמך רגע בכמה מילים, בלי שלא מכיר. בשמחה. אז עמי הרמן, אני מנכ״ל קופי סיי, הצטרפתי לחברה הזאת לפני, לקראת סוף 2024 כדי לנהל אותה. החברה עד אז עסקה, וקופי סיי בעצם נולדה מחברה אחרת, מחברה שמתעסקת ומתמחה בתחום של תאים, חברת ביוטכנולוגיה, תאי אדם בהתחלה ותאי שיליה, ולאחר מכן החברה התפתחה לתחומים נוספים. אני אגע אחר כך בהמשך בנושא של קפה ולמה קפה, וקצת עלייך, אז כאמור, אני הצטרפתי לפני קצת יותר משנה לנהל אותה ולקדם את הרעיון הזה שקם ברמה של היתכנות לחברה, לחברה עסקית שמייצרת מוצר שבכל העולם רוצים אותו, ובכמויות שצריך לייצר על מנת להיות חברה עסקית רווחית עם נפחים משמעותיים. הרקע שלי הוא ריקע ניהולי, אני מגיע מתחומים שונים לגמרי מקפה ומפודטק. רוב הקריירה העסקית שלי בתחומי אלקטרוניקה, סמי-קונדקטור, מסכים, שטוחים, נעבדי חברות בתחום, זאת אומרת, מעולם טכנולוגי שונה לגמרי, כמובן עם אהבה לקפה כמו מרבית שוכני הכדור הזה, ובשבילי זה היה אתגר חדש, סופר מרתק ומעניין, הרבה מאוד ללמוד תחום כהדת המקצועי מההתחלה, אבל החלק של להביא את הפרטנרים, איך למצוא את הפרטנרים הנכונים, איך לקשור איתם את היחסים הנכונים, את החלק הזה יש לי אותו חזק מאוד מהתחומים השונים ומהתחומים הקודמים, וזה מאוד עוזר לי עכשיו לקדם את החברה בצעדים שלה. אני תושב הצפון, עמק יזרעאל, שמשית, נשוי, שלושה ילדים, וזה ככה על קצה המזלג עליי. טוב, אז לפני רגע שנצלול למה אתם עושים, תוכל להסביר מה הבעיה, איזו בעיה יש לקפה, מבחינתי מבחינת הרבה מאוד אנשים, אנחנו יושבים בבתי קפה ונראה שהכל תקין, אז מה, מה הדרמה? אז ככה, אתה בתור חובב קפה, זה משקה שהוא מספר שתיים או שלוש, הוא מתחרה עם תה על הכמות הנצרכת בעולם, מים, נותן להם את הכבוד למקום הראשון, אבל לאחר מכן בעולם שותים קפה ותה בכמויות עצומות, ובכל העולם. כשאנחנו מדברים על שוק הקפה, אז אנחנו מדברים באמת על שוק שהוא קיים בכל מדינה בעולם, אבל הקפה גדל רק במקומות מאוד מסוימים. הוא לא גדל בכל העולם, אתה יודע, הוא גדל באזורים שמאפשרים, מחייבים תנאי אקלים מאוד מאוד מסוימים, גובה, טמפרטורה, לחות, הרבה מאוד מים. זה גידול מאוד מאוד לא יעיל מבחינת הצריכה האנרגטית שלו וכמות המים, ואנחנו ניגע בזה בהמשך, עם שרשרת אספקה מאוד מאוד שבירה. הקפה שאתה שותה בבית הקפה בתל אביב מגיע מהצד השני של העולם, אם זה מגואטמלה, מקוסטה ריקה, מפנאמה, מברזיל, מווייטנאם, אתיופיה, ותחשוב על הדרך שהוא עושה מהרגע שמגדלים אותו ועד שהוא נוחת אצלך בכוס הקפה, אצל בית הקלייה בתל אביב, זו דרך מאוד מאוד ארוכה, והיא מאוד שבירה ובעייתית. מזג האוויר עושה שמות בכל הגידולים החקלאיים, וזה לא פוסח על הקפה. והתוצאה היא, קפה, אפשר לראות את זה בצורה מאוד מאוד קלה, קפה זה סחורה שנמכרת בבורסה, בבורסות הסחורות, אגב, בהיקפים עצומים, מעט אחרי הנפט, ואתה רואה, אנחנו רואים בעשר השנים האחרונות, ועוד יותר, בצורה יותר בולטת, בחמש השנים האחרונות, קפיצה גבוהה מאוד במחיר. זאת אומרת, ברגע שיש קפיצות, גם קפיצה במחיר וגם תנודתיות מאוד מאוד גבוהה, במשך תקופה ארוכה זה מצביע על בעיה. במקרה של קפה זה לא בעיה אחת, זה, כלומר, הבעיה נובעת ממספר סיבות, אז הזכרתי את הנושא של האקלים, הזכרתי נושא של supply chain שהוא מאוד שביר ובעייתי, ואם לפני, בשנה שעברה הממשל בארצות הברית של טראמפ מעלה מכסים למוצרים, אז הקפה הוא לא חריג, הוא גם נכנס בזה, וזה יוצר מיד טלטלות מאוד מאוד גדולות. ואז כל ה... ויש עוד סיבות נוספות, יש... קפה זה בעיה, זה תחום שהוא תחום חקלאי, שמי שמגדל אותו לא רואה כמעט את הפרי. את הפרי, אני מתכוון, התמורה, הפרי מהעבודה שלך, התמורה הכספית שאתה רואה ממה שאתה מגדל, הם נמצאים בסוף שרשרת המזון החקלאים. מי שעושה את הכסף, אולי זה בית הקפה בתל אביב, או בתי הקליעה בכל העולם. אבל למעשה מדובר פה בתנאים מאוד מאוד קשים של החקלאים האלה, וכשהם גדלים ומתבגרים, ורובם זה כבר, בעלי החוות האלה זה אנשים לא צעירים, הדור הצעיר כבר פחות ופחות רוצה לעבוד כמו ההורים שלו, כי הוא רואה שהם עובדים מאוד מאוד קשה בשדה, הוא רואה שהתמורה הכספית שמתקבלת היא מאוד מאוד נמוכה, והיא ממש נמוכה. בחלק מהמקומות זה באמת קשה להאמין כמה החקלאים האלה מקבלים, כמה ה-supply chain הוא מאוד מאוד מורכב עם המון המון תחנות בדרך, ומי עושה את הכסף לאורכו, והחבר'ה הצעירים כבר מעדיפים לא לעבוד בכבוד. תן להם לעבור לעיר, ללמוד איזשהו מקצוע, לעבוד. המוצלחים יכולים למצוא מקצועות ממש טובים בתחומים טכנולוגיים ואחרים, יעשו עבודות בעלי אופי שירותי, כמו נהגי אובר או כל מיני דברים אחרים שמאפשרים להם להרוויח יותר טוב ולעבוד פחות קשה. אז הרבה מאוד מגמות, שזה בצד ההיצע וה-supply בעצם של הקפה, הוא נתקל בהרבה מאוד בעיות ואתגרים מאוד משמעותיים. ולראיה, המחירים שעולים והתנודתיות הרבה. בצד הביקוש, הביקוש של הקפה עולה. הביקוש של הקפה בעולם עולה משתי סיבות עיקריות. האחד, הגידול הטבעי באוכלוסייה בעולם, אוכלוסיית העולם עדיין גדלה, ואז יותר צרכנים, יותר קפה נצרך. לפעמים אנחנו רואים במי שהכי דוחפת את צריכת הקפה קדימה זה האסיאתים. סין, יפן, קוריאה, תאילנד, אינדונזיה חזק בתחום, מדינה מאוד מאוד גדולה. המדינות האלה במקור הן מדינות ששותות תה, ויש שיפט מאוד מאוד הודו, כמובן. לא רק שותה, אלא גם יצרנית קפה, לא קטנה. ואתה רואה שם טרנדים מאוד בולטים וחזקים ומשמעותיים בתחום של צריכת קפה. לרוב הדור הצעיר הוא זה שדוחף את ה... זה כבר לא טרנד, זו עובדה מוגמרת עם נתוני גידול ושנתיים באמת מטורפים. אז בצורה מאוד מאוד ברורה, השוק הזה ממשיך לגדול וצומח עם טרנדים חדשים לתוכו, והעיצה בצד השני נתקל בהרבה מאוד בעיות שמסתכלים קדימה ולא רואים איך הן נפתרות בקלות. אז ברגע שיש בעיה, וזו מוטיבציה ובעיה משמעותית, זאת מוטיבציה מספיק טובה לפחות לשבת ולחשוב, אוקיי, בואו נראה איזה פתרון אפשר לעשות כאן. זה מזכיר לי שכשטיילתי בטופו גינאי החדשה, אחרי הצבא, פעם ראשונה ראיתי חקלאות של פולי קפה אבל הופתעתי לגלות שהם לא שותים את הקפה בכלל, אלא שותים נסטלה הופתעתי מזה מאוד. זה מאוד מעניין, זה קורה לא רק שם, בשנים האלה זה כבר השתנה, אבל ברוב המדינות שמייצרות את הקפה, הצריכה בהתחלה לא הייתה כזאת גדולה, וכשהיא הייתה, היא הייתה ברמה רשיטת חליטה מאוד מאוד פשוטה. את כל התחכום והייצור של הקפה עם כל האפליקציות, הקטגוריות השונות שלו, זה המערב אמצעי. זה פחות, נגיד ששווייץ, שהיא המובילה בתחום, כלומר, בתור לידרית של יבוא ואחר כך הפצה, אבל בעצם עם הזמן זה בכל העולם. את הקפה הכי טוב שגדל בקולומביה או בגואטמלה או בברזיל, היית יכול לשתות בשוויץ, באיטליה או בארצות הברית, או... אני מתעלם מהעדפות, אתה יודע, של כל אחד, ואפילו בישראל יכולת לשתות את זה, וכשהיית נוסע לשם, היה לך מאוד מאוד קשה למצוא בית קפה שנותן לך את הקפה שגדל שם, אבל לקח להם זמן להפוך את זה גם לתרבות של צריכה. כך שמה שאמרת על הטיול שלך הוא לא מפתיע, הוא מעניין, אבל הוא קורה בלא מעט מקומות. טוב, סופר מעניין. אני אשמח, אז באמת, אם תסביר, תספר קצת עליכם, מה הוביל אתכם להקים אז את החברה טובה. אני מבין, מנסם שהייתה פה בעיה מאוד מאוד גדולה, אז באמת, מה אתם עושים? איך אתם ניגשים בעצם לפתור את הכאב הזה שקיים? אם תוכל להרחיב על זה. כן, בשמחה. אז בעצם אחרי שזוהתה הבעיה, ואגב, תיקפנו את הבעיה הזאת עם חברות ממש, זה לא רק שישבנו כאן ליד המסכים שלנו, הסתכלנו, קראנו כל מיני חומרים ומחקרים, שאלנו את של GPT, מה שאנחנו אומרים זה באמת נכון, דיברנו ממש עם חברות הקפה הגדולות, בעולם, והופתענו כמה בכלל לא היינו צריכים לשאול יותר מדי שאלות, הם מיד פלטו לנו את כל האינפורמציה הזאת, ואפילו החריפו בחלק מהמקומות את הבעיה, כמה היא קיימת, כמה היא מהותית וכמה היא מקשה להם על הפלנינג. הרי החברות כמו נסטלה, כמו JDE, כמו לבצה, כמו אילי, זה חברות מסורתיות שעושות קפה במשך שנים באותה צורה, פרודקשן מתוקתק, וכשהפלנינג שלך נפגע בגלל החוסר היכולת לרכוש את חומר הגלם שנה אחרי שנה באותה איכות, זה מציב הרבה מאוד אתגרים בשבילם. מה שהם רוצים זה אספקה קבועה בפרופיל טעם קבוע. דיברנו על נושא של מזג האוויר, לפעמים הוא יאפשר לך לקטוף את הקפה, הוא לא יהרוס לגמרי את השטח, אבל ברגע שהאקלים שונה, המזג שונה, פרופיל הטעם של היבול משתנה גם כן. במקרה שלנו זה קפה, זה קפה שקנית היום, ובעניין הזה זה די דומה ליין, יש לך שנות בציר טובות, יש לך שנות בציר פחות טובות, וזה בדרך כלל תוצאה של פני מזג האוויר, שבוא נאמר, עליהן קשה לנו לשלוט, בחקלאות הקונבנציונלית. מה שאנחנו באים, אנחנו מביאים, אנחנו משלבים פה טכנולוגיה שעד היום לא הייתה זמינה לתחום הזה של חקלאות, טכנולוגיה שבמקור הגיעה מתחומי פארמה, היא מבוססת על ידע רב-שנים בנושא של התנהגות של תאים וידע איך לגדל תאים, ואנחנו בעצם מחברים את הטכנולוגיה הזאת, זה האוויר שלנו לחבר את הטכנולוגיה, לייצור מוצר טבעי, קפה, עם הטעמים שפוגעים בטעם של הצרכנים. הרעיון שלנו הוא לגמרי לא להחליף את החקלאות, אנחנו אוהבים את החקלאים, אוהבים את החקלאות, תומכים בהם, אבל יש להם המון המון בעיות בחקלאות, ואנחנו רוצים להביא איזושהי שכבה נוספת של יכולת ייצור של המוצר הזה בצורה מאוד קבועה, ובשיטות שלמעשה פוסחות על כל האתגרים. דיברנו על אקלים, ברגע שאתה מייצר מוצר בסביבה סגורה, בתוך בניין, בתוך מפעל ייצור, אז זהו, ביטלת את האתגר הזה של מזג האוויר, יכול להיות חמסית, יכול להיות שלג, מבחינתך כל עוד האזור מבוקר ומבודד מהסביבה, אז אין שום בעיה לעשות את זה. היופי של זה שאפשר להקים את זה בכל מקום בעולם, ברגע שנקים קו ייצור בישראל, אז באותו רגע הפכנו את ישראל למדינת קפה. תכף נדבר על התהליך, איך זה קורה, אבל היכולת הטכנולוגית מאפשרת לנו היום לייצר מוצרים שבשיטה ועדיין את המוצר הטבעי המקורי, את הקפה. אנחנו לא מייצרים תחליפים, אני לא לוקח מנגו ועושה לו איזה מניפולציה באמצעות פרמנטציה והופך אותו לקפה. יש חברות שעושות את זה, אנחנו לא, אנחנו מתעסקים ממש בקפה, תכף נדבר על התהליך. אני חוזר על החזון שלנו, זה היכולת לייצר מוצר בצורה אדירה, לקבוע מרשם, רציפי של פרופיל טעם שאנחנו רוצים, לייצר אותו בצורה קבועה, אדירה, ואז הספקים שלנו יודעים שהם רגועים מבחינת היכולת שלהם לקבל את זה. ולא רק זה שהם יקבלו את זה, אלא השותפים האסטרטגיים שלנו יקימו מפעל כזה, קו ייצור, ליד מפעל הכלייה שלהם, וברגע שיש להם יכולת כזאת, כבר לא צריך לייבא את כל כמות הקפה שלהם מהצד השני של העולם, אלא יש להם ממש את אספקת חומר הגלם בבית. אז יש פה הרבה מאוד יתרונות, כמובן, מבחינת אנרגיה וכמויות מים. לא יודע אם אתה יודע, אבל כל כוס אספרסו שאתה שותה בבית הקופה שלך בתל אביב, כל כוס כזאת כרוכה ב-140 ליטר של מים. תשאל אותי, איך יכול להיות? כמות המים שהשיחים והעצים צריכים, כמות המים שנדרשת לצורכי הפרוססינג, זאת אומרת, הפוסט-קטיף, הפרוסס של הקפה, ואחר כך המים שנדרשים לטרנספורטיישן שלו, לכל ההובלה של הקפה, לשוקי היעד, זה כמויות עצומות. לכן אמרתי קודם, קפה יכול לגדול רק במקומות שיש הרבה מאוד גשם, אבל גם נדרש לא מעט מים בשביל שאר התהליך, עד שאתה תראה אותו אצלך בכוס. כמובן, אנרגיה עצומה, אז גם בהיבט של חיסכון אנרגטי והורדת פליטות פחמן בעולם, התהליך שלנו חוסך קרוב ל-90% בהשוואה לחקלאות רגילה. אז זה ככה הסיבה והחזון להקמת החברה. אוקיי, אז באמת, אם תוכל לספר בעצם על הטכנולוגיה, איך זה עובד, קצת נגעת בזה שרתמתם טכנולוגיה שהגיעה מעולמות הפארמה ליצירת קפה, אז אני אשמח באמת אם תסביר בהחרבה על הפתרון. כן, או בשמחה. התחום שלנו אגב נקרא חקלאות תאית. סלולר אגריקצ'ר או סל בייסט אגריקצ'ר, תאית, מלשון התא שמרכיב את הצמח, כולנו בעצם, כל העולם, אנחנו, החיות שלידינו, הצמחים, הכול, אנחנו עשויים הרי מתאים. אז מה שאנחנו עושים בתהליך שלנו, אנחנו לוקחים, מתחילים את התהליך בצמח קפה מקורי, ממש, לא משנה מאיזה סוג. אנחנו מבודדים את התאים אצלנו במעבדה. ולאחר שבודדנו תאים, אנחנו, זה תהליך שהוא מאוד, יש בפרוטוקול מאוד סדור. הנקודה היא לגדל את התאים האלה, לשכפל אותם, על מנת שתיווצר ביומאסה. ביומאסה זה בעצם הכמות התאים שגדלה במכאן מסוים לאורך זמן מסוים. לא יודע אם אפשר לראות כאן, אם רואים משהו, אבל האבקה הזאת, שאני מנסה להראות כאן, היא בעצם אלה תאים של קפה שעברו ייבוש, אבל אנחנו מגדלים אותם בביו-ריאקטור, שזה טכנולוגיה מרובה פטנטים, שלמעשה פותחה במשך הרבה מאוד שנים על ידי החברה האם. זה אגב היתרון שלנו, אנחנו מצד אחד חברת סטארט-אפ צעירה, מצד שני הטכנולוגיה שאנחנו נשענים עליה לצורך הפיתוח והגידול של התאים היא טכנולוגיה שפותחה במשך הרבה שנים, והיא נותנת לנו את היתרון הטכנולוגי לעומת הרבה מאוד שיטות אחרות של גידול למיטב ידיעתנו. אז ברגע שמיצינו את התאים, בנינו למעשה בנק של תאים, ותכף אני אסביר מה המשמעות של בנק של תאים, אנחנו מגדלים אותם. תחשוב על האנלוגיה, על גידול בשדה, של צמח שגדל בשדה, אז אנחנו מגדלים את זה בתוך ריאקטור. ריאקטור זה למעשה מיכל מבוקר, מבוקר טמפרטורה ולחות וכמות חמצן ו-pH, כל התנאים בעצם שתאים צריכים כדי להרגיש טוב ולהשתכפל. אנחנו נותנים להם גם חומרי הזנה, הם אוהבים לאכול, סוכרים, הורמונים, מלחים, כל מיני חומרים שגם בגוף שלנו אנחנו מזינים את הגוף ואת התאים שלנו בחומרי ההזנה שנדרשים לגוף. אנחנו עושים בדיוק את אותו דבר לצמח. למעשה אנחנו מדמים, הרעיון הוא לדמות את הגידול של הצמח, את הגידול של התאים, לדמות את זה לסביבה הטבעית שלהם. בסוף מה שאנחנו גדלים אצלנו זה לא צמח, אלא רק התאים שלו. התאים שמכילים מבחינה כימית את מרכיבי הטעם, את כל ה-compounds, את הרכיבים, שבהמשך התהליך יסייעו לנו בעצם להגיע לקפה עצמו ולהפיק את הטעמים והארומות שאנחנו מחפשים. בין שבועיים לשלושה עורך גידול כזה, התאים משתחבלים, משתחבלים, מגיעים למאסה מסוימת, כמובן כתלות בגודל המיכל, ואז אנחנו מוציאים את זה, קוצרים, ואנחנו ממש משתמשים בביטוי הזה, כפיר. ומכאן ואילך, עד שזה מגיע לקוס שלך, זה עובר תהליך מאוד מאוד דומה לקפה רגיל, זה תהליך הדאונסטרים, ייבוש, קלייה, טחינה ומזיגה. וזה גם הרעיון, לשמור על תהליך שהוא מאוד מאוד דומה לקפה רגיל, כי בהמשך, כשנגיע לשוק, אז אנחנו רוצים להשתלב בתוך מערכות קיימות עם מינימום שינויים. זאת אומרת, כמה שפחות שינויים, כמה שיותר לשמור על סטנדרטיזציה שהפרטנרים שלנו רגילים ואוהבים. זאת אחת המטרות, וזה נראה בהחלט בכיגון. אז אם אני מחלק את התהליך לשניים, התהליך הביולוגי, ה-Bio-Process, מיצוי התאים, גידול התאים, בניית בנק תאים, כשאני אומר בנייה של בנק תאים, זה אומר שברגע שמיציתי תאים מצמח מסוים, הם ניתנים לשכפול שוב ושוב ושוב ושוב. זאת אומרת, כשאני ארתה לעשות את הבית שבא, אני לא צריך להביא צמח טרי חדש, אלא אני משתמש בבנק שלי. תחשוב על ייצור של קפה ללא אדמה, ללא מטעים של קפה. זאת אומרת, יש פה חיסכון אדיר גם בשטח עצמו. אנחנו בשטח של 1,500 מטר מרובע של קו ייצור עתידי שאנחנו מתכננים, לפי כל מיני חישובים שעשינו, הוא יוכל לייצר, וזה קו ייצור קטן, כמות שהיא שווה דרך לבין מיליון למיליון וחצי עצים. זאת אומרת, סדרי הגודל כאן הם עצומים, וזה עוד לא נחשב לקו ייצור גדול בעולם הקפה, כי כמויות הקפה בעולם הן אסטרונומיות, אבל זה נותן איזושהי, אני חושב, אפשרות להבין את סדרי הגודל כאן, איזה חיסכון עצום במשאבים, במקום, בשטח, באנרגיה, הטכנולוגיה הזאת מאפשרת. מטורף. אז מי יהיה הקהל יעד שאליו אתם מכוונים? מפעלים, בתי עסק, או דווקא לצרכנים פרטיים . אז פה יש כל מיני קטגוריות ואפשרויות, המודל העסקי שלנו הוא משולב של להיות בתחום מה שנקרא B2B, כלומר לייצר את הקפה עצמו, את חומר הגלם לפרטנר שהוא כבר יש לו נוכחות מאוד משמעותית בשוק מבחינה שיווקית ותמיכה ולוגיסטיקה, כי אנחנו, החוזקה שלנו היום היא בפיתוח של המוצר והפיתוח טכנולוגיית הייצור שלו, אנחנו עם חברה קטנה נכון להיום כדי שתהיה עם משאבים מוגבלים כדי להיות שחקן בשוק של קונסומר, בסדר? זאת אומרת, בצורה ודאית נצטרך פה, אנחנו בונים על שיתופי פעולה עם חברות משמעותיות. כשאנחנו מביאים את יכולת המוצר החדש, שאגב הטכנולוגיה הזאת יכולה לפתוח קטגוריות מאוד מעניינות בעולם הקפה, פיתוח של טעמים חדשים, על ידי שליטה בתהליך, התהליך הוא מאוד מאוד קונטרולבל, זאת אומרת, ניתן לבצע טוויקים שונים, להגביר מתיקות, להוריד מתיקות, לשחק עם המרירות, כמות הקפאין ניתנת לשליטה, אנחנו יכולים לייצר קפה נטול, מה שנקרא די-קף, בצורה טבעית, שזה הרבה יותר בריא מאיך שעושים את הדי-קף היום, הוא עובר כל מיני תהליכים מורכבים וגם יקרים. זאת אומרת, ה-B2B הוא מודל עסקי אחד, מודל נוסף שהוא אפשרי, זה ללכת על מוצרים גם בשיתוף פעולה, לייצר כבר מוצר שהוא שלם, לדוגמה, קפסולות של קפה, או RTD, Ready to Drink, אלה קטגוריה של קפה בפחיות או בבקבוקים. פרנדים, אגב, שצומחים בצורה, בתוך עולם הקפה, הקפסולות וה-RTD צומחים בצורה סופר מרשימה והרבה יותר גבוהה מהגידול באספרסו, בצריכת האספרסו. אז קטגוריות חדשות, קפה, אני מניח שגם אתה שמעת על קפה טחינה, או קפה פטריות, או כל מיני דברים משוגעים, כל כמה ימים שומעים על איזה מישהו באיזה צד של העולם, והחליט על איזה קפה משוגע. מבחינתנו זה פנטסטי, כי זה פותח, זה רק מעצים את המנעד של האפשרויות והתחומים שאליהם אנחנו יכולים להיכנס. מגניב. אז סיפרת קודם על כמה שיתופים אסטרטגיים שיש לכם. אם מותר לך לספר, אז נשמח אולי לשמוע על הדינמיקה, על ההתנהלות מולם. הם הרי רגילים לעבוד מול חקלאים. אז זה נכון מאוד, זה באמת, זה תחום מאוד חדש ברמה העולמית, יש מעט חברות שעושות את זה. תחום של חקלאות תאית, בוא נגיד, זה לא משהו כל כך חדש, התחום הכי חזק בזה זה תחום הבשר, אם זה בקר, אם זה עוף, אם זה פירות ים, דגים, יש הרבה מאוד חברות בעולם שעושות את זה כבר למעלה מעשור. התחום של הצמח הוא יותר חדש, שני רכיבים או שני מוצרים הם מובילים, זה הקפה והקקאו, שהקקאו, הסיפור שלו הוא די דומה לקפה מבחינת הצורך והוולטיליות של התנודתיות של המחירים. אז כן, יהיה פה, יש פה צעד לעשות גם בהיבט של הצרכן הסופי, שאני אתן לך קפה שהוא קפה sell-base, הוא לא מההול של הקפה, אלא הוא מהחלק אחר, מהגבעול שלו או מהעלה של הקפה, ויכול להיות שהפרופיל הטעם שלו יהיה טיפה שונה. הוא יהיה קפה, אבל יהיו לו דברים מעניינים אחרים שאולי אתה פחות מכיר. מהטעימות שאנחנו עושים כאן ברמה שבועית, ואפילו עכשיו אני חוזר מטעימה של זה, אנחנו מוצאים כאן דברים מאוד מאוד מעניינים וטובים, אבל כן, אנחנו גם יודעים שזה יהיה כרוך במהלך של איזשהו חינוך צרכנים, אבל לעשות את זה ביחד עם חברות שבתחום, של משקאות, של קפה, זה נראה לנו הדרך נכונה, ולשם אנחנו מכתנים. לפני כחודשיים חתמנו על הסכם שיתוף פעולה של פיתוח מוצר עם חברה מאוד גדולה, אני לא יכול לציין את שמה, אני חתום איתם על הסכם, חברה לא ישראלית, שהם זיהו את ה... הם פשוט טעמו את המוצר שלנו, ואנחנו עדיין בפיתוח, טעמו את המוצר שלנו, השוו אותו למוצר אחר שהם טעמו של חברה מתחרה, ואמרו לנו, שלכם, הרבה הרבה יותר טוב, והתחום הזה מאוד מעניין אותנו, ואנחנו יודעים שזה ייקח לפתח ולהגיע לשוק בכמויות גדולות, זהו תהליך שלוקח זמן, אנחנו מודעים לזה, אבל זה מאוד מעניין אותנו. אנחנו רוצים להשקיע, כלומר, את המשאבים ואת שיתוף הפעולה. אז זאת חברה שאנחנו היום בצדיו של פרויקט משותף איתם, ואנחנו גם בקשרים עם חלק ניכר מהחברות המובילות בעולם בתחום של קפה, גם הן כולן מראות עניין, כי זה שונה במיוחד. קפה זה עולם מאוד מאוד מסורתי. חברות הקפה שציינתי קודם לא אוהבות שינויים, לא אוהבות יותר מדי הנושא של החדשנות הטכנולוגית, זה ברמה נמוכה יותר מעולם ההייטק שאנחנו מכירים, ששם כל עשר דקות כלים חדשים וטכנולוגיות חדשות, וזה גם מטריף את כולם. הנושא של ייצור קפה, קומודיטי, אם זה עובד, אל תתקן. ואל תבוא אליי עם שינויים, זה מעניין מאוד, אבל הנכונות לבצע שינויים היא, זה אחד האתגרים שאנחנו מתמודדים איתם, אבל צריך נחישות ואמונה בדרך, וזה מה שיש לנו כאן בשבוע. טוב, שאלה אחרונה, יש לך איזה טיפ ליזם בתחילת הדרך בעולמות האלה. בעולמות האלה, בעולמות הפודטק או הביוטק וזה, כי זה קצת שונה מ... יש הרבה דברים שכל היזמים החדשים צריכים, אני חושב שגם הרבה מדברים על זה, על הנחישות, על הסבלנות, על אורך רוח ועל עקשנות. אני חושב שאולי הדברים הקצת יותר מיוחדים לביוטק, להטיל מתחומי תוכנה, נגיד, שבו אתה לוקח מחשב ומתחיל לעבוד, פה אתה צריך ציות, כלומר, הסטארטינג פוינט שלך מראש, מבחינת כסף זה נקודה אחרת לגמרי. מה שדי סוגר את זה להרבה חבר'ה כדי להתחיל, כי אתה חייב הון ראשוני, ואחר כך גם צריך מאוד לחשוב. אתה רוצה להיכנס לזה, אתה צריך לוודא שיש לך את ההון המספיק. זו דרך ארוכה, מרתקת, ואני חושב שכבר מהשלבים הראשונים לנסות ליצור קשרים ולצבור חוזים עם חברות שבשוק, חברות מובילות פרטנרים, זה דבר נכון מאוד להתקדם, ושכל הזמן יהיה בראש שהפיתוח הוא באמת של בעיה אמיתית. לתקף את הבעיה שהיא קיימת, ואז לראות אם מה שאני עושה הוא נכון והוא מחזיק מה הם מבחינת המספרים, מספרי הייצור, הרווחיות של הייצור, הקטע הכלכלי שרוב האנשים, בטח כשהם טכנולוגיים, פחות מסתכלים על זה, כי הם יותר מסתכלים על הפיתוח של המוצר עצמו, הם רוצים להביא מוצר טוב. פחות מעניין אותם כמה עולה המוצר הזה, והאם בסוף הוא יוכל להיות תחרותי. אבל זה שם המשחק. תביא מוצר מצוין שהוא לא כלכלי בייצור שלו, אז כנראה שלא תוכל לדחוף אותו לשוק. אז המחשבה צריכה להיות כבר בהתחלה, צריך לקחת את זה בחשבון. טוב, עמית, תודה רבה. היה מדהים, סופר מעניין, והם עושים דברים משוגעים במדע דיוויוני קצת. כן, זה... תגיד לי תום את הקפה. אז בקרוב אנחנו עושים הרבה מאוד שיפורים ומקדמים מאוד את הקפה שלנו. נכון להיום זה עדיין בסקייל של פיתוח מעבדות, אז אנחנו בעיקר שותים כאן, אבל אני מקווה שבאמת לא רחוק היום שנוכל כבר להציע טעימות לך כמובן ואתה יודע, לכולם. אנחנו בדרך לשם. יאללה, אני מחכה לכוס קפה. טוב, אז עמי נהיה בקשר לגבי הפרק הארוך. אני אשמח אם תוכל לשלוח לי את ההקלטה עם שלך מהטלפון וזהו, שיהיה יחד היום, זה שקט. תודה רבה, שמחתי. ממש, ביי ביי. תודה רבה. תודה רבה. תודה רבה לעמי הרמן ולליאור פארי על הסאונד, נתראה בפרק הבא! 1. לספר על עצמך!!! 2. קפה ולמה קפה?? לשאל 2. 3. תחומי אלקטרוניקה, לזה. איך מגשרים על זה?! 4. פרטנרים ולשמוך אותם לבחרה, 5. 5. בשלן בירה מגניב - ממש, בעבר המקור המקור קיבוצנ [2. הצגה אישית]: אשמח אם תציג את עצמך ואת הרקע שלך. 3. לפני שנצלול לחברה עצמה, תוכל להסביר על עולם הבעיה?יש בכלל בעיה עם קפה? 1. וא תעשה לנו רגע זום-אאוט על תעשיית הקפה העולמית. איפה היא נמצאת היום, ומה בעצם קורה שם שדורש שינוי כל כך דרמטי? 2. מים מקום ראשון, קפה ותה במקום שלישי. 1. קפה גדל מחיי 2. לא יעיל 3. קפה זו סחורה שנמכרת בהיקפים עצמים, מעט אחרי הנפט וב10 שנים האחרונות קפיצה גבוהה מאוד במחיר. גם קפציה במחיר ותנודתיות זה בעייה של קפה. סופליי ציין. 4. החלקאים לא עושים את הקפה, הסיפור של בפאפוה ניו גינאה. 5. 6. 4. נשמח לשמוע קצת על coffeesai, מה הוביל אתכם להקים אותה ומה אתם בעצם עושים? 5. תוכל אולי להרחיב קצת על הטכנולוגיה, בעצם איך התהליך עצמו יראה? 1. תהליך איך זה קורה? 2. ספקים? מי השותפים 3. טכנולוגיה של תחומי פארמה, התנהגות של גידול תאים. מחברים את הטכנ' הזאת לייצור מוצר טבעי קפה עם הטעמים שפוגעים בטעם, הוא לא להחליף את החקלאות אבל יש בעיות בחקלאות ולהביא שכבה נוספת של יכול. [1. אקלים]: ייצור מוצר בסביבה 2. 4. עמי, אתה משתמש במושג 'גידול בתלת-ממד', ולרוב האנשים זה נשמע כמו מדפסת פלסטיק. תכניס אותנו רגע לתוך ה'דוד' הזה במפעל – מה קורה שם בפנים? איך תא בודד של עלה הופך שם למסה אדירה של חומר, ואיך זה שונה סתם מלגדל עובש בצלוחית מעבדה?" 1. ביו ריאקטור?!?! 2. בנק של טעים?! 6. אז אני מי נכון להיות יהיו תמהל הלקוחות שאתם מכוונים, צרכנים פרטיים/בתי קפה/מפעלים?י 7. מי השותפים אסתגרים? איך התקשורת מולם? [8. מודל עסקי]: איך בנוי המודל העסקי שלכם? 9. אשמח אם תרחיב על האתגרים, או אתגר משמעותי שיש או שהיה לכם. 10. כיצד אתה רואה את התפתחות, האם לא נצטרך יותר גידולי קפה? [11. טיפים ליזמים]: איזה עצה היית נותן ליזמים בתחילת דרכם, במיוחד בתחום הפוד-טק?​ 1. הרקע האישי והמעבר (ה"למה") * "עמי, עברת מרקע של שבבים (CoreFlow) ורובוטיקה (BWT) לעולם של ביולוגיה ותאים. על הנייר זה נראה כמו שני יקומים שונים. מה גרם לך לעשות את הקפיצה הזו דווקא לקפה? זה היה רעב ליזמות או שפשוט הבנת משהו על עתיד המזון שאנחנו עוד לא קלטנו?" * "כשאתה מנהל היום ביו-ראקטורים שמגדלים תאי קפה, זה מרגיש לך לפעמים כמו לנהל פס ייצור של חומרה, רק שה'מוצר' שלך נושם וצריך לאכול? " 2. עולם הבעיה (ה"דרמה") * "אנחנו רגילים שהקפה פשוט נמצא שם בסופר, אבל הדו"חות שלכם מדברים על 'צומת דרכים היסטורי' ועל זה ש-50% מהשטחים לגידול ערביקה בסכנה. אם לא נעשה כלום, איך ייראה הבוקר של הצרכן הממוצע בעוד עשור? נשתה קפה דלוח במחיר של זהב?" * "יש נטייה לעשות רומנטיזציה לקפה – חוות בערפל, פולים בשמש. איך אתה מסביר לאנשים שהמעבדה היא לא האויב של הטבע, אלא אולי הדרך היחידה להציל אותו מבירוא יערות? " 3. הטכנולוגיה (בלי לסבך את המאזינים) * "אתם מגדלים קפה מתאים בתוך מערכות תלת-ממדיות של חברת האם שלכם, Pluri. בשפה של בני אדם – אתם בעצם מגדלים את ה'בשר' של הקפה בלי הצמח, האדמה והלוגיסטיקה מסביב? " * "אומרים שתוך 21 יום אתם מייצרים ביומסה ששקולה ליבול של 1,000 עצי קפה. זה נשמע כמעט דמיוני. איפה האתגר הכי גדול פה – זה המדע, או היכולת לעשות לזה סקייל תעשייתי?" 4. השוק והשותפויות (ה"ביזנס") * "חתמתם על הסכם מדהים עם צ'יאפס במקסיקו – בירת הקפה המסורתית. איך משכנעים חקלאים שדורות על גבי דורות מגדלים באדמה, שהטכנולוגיה מישראל היא לא האויב שלהם, אלא גלגל הצלה? " * "דיברת בעבר על 'אסטרטגיית הערבוב' (Blending). האם המטרה שלכם היא להיות המותג על המדף, או שפשוט יום אחד הקפה של עלית או סטארבקס יהיה 'Powered by Coffeesai' בלי שבכלל נרגיש? " 5. החזון והטיפ (ה"חותם") * "אתם יכולים לשלוט ברמת הקפאין או החומציות ברמה המולקולרית. האם יש איזה 'קפה מעצבים' שגיליתם במעבדה שהטבע לא ידע לייצר? משהו שיעיף לנו את המוח?" * "עמי, מה העצה הכי טובה שלך ליזם שמתלבט היום בין עוד אפליקציית SaaS לבין להיכנס לתחום ה'קשה' של הפוד-טק והביולוגיה? "