איך מנטרים את טיהור המים שלנו?

Host: מי לא מכיר את המושג מכוני טיהור שפכים? מאמין שכולנו מכירים. אבל מה שאנחנו לא מכירים הוא מה שקורה בתוך אותם מכונים. והם סובלים מבעיה קשה מאוד. בתוך תהליך הטיהור לפעמים גדלים מיקרואורגניזמים רעילים, ועד שמגלים אותם, מאוחר מדי. מה שקורה היום הוא שמבצעים בדיקה ידנית שלוקחת זמן רב, אבל יש חברה שמנסה לפתור את זה, בשם מאג'י. רציתי לשמוע קצת יותר אז נפגשתי עם דוקטור אופיר ענבר, שהוא המנכ״ל והמעסד של החברה. היה מדהים. קדימה, בואו נתחיל. Host: טוב אופיר, תודה רבה שהצטרפת, נעים להכיר. אז היית בדרך לקריירה אקדמאית ובחרת בנתיב של היזמות. תוכל רגע לספר על התהליך הזה, וגם ככה לספר על עצמך? ד"ר אופיר ענבר: מעולה. אז אוקיי, קודם כל, באמת אמנם עשיתי תואר ראשון, שני ודוקטורט, אבל הנתיב בכלל לא היה מוכוון אקדמיה כל הזמן, זאת אומרת, זה כן איזושהי אופציה שהיא הייתה תמיד על השולחן, אבל זה ממש לא משהו בטוח, ואני גם חושב שזה משהו שמאפיין לא מעט חבר'ה שעכשיו עושים דוקטורט בשנים האחרונות. תמיד פותחים עוד הזדמנויות ועוד חלונות, וגם אצלי כל הזמן התעניינתי בדברים מבחוץ, עבודה, התנדבויות, במיוחד בעולם הזה של מדעי כדור הארץ, סביבה, מים, אקלים. יש הרבה מאוד הזדמנויות גם מחוץ לאקדמיה. וכן, באמת לקראת סוף הדוקטורט, תמיד היה לי איזשהו חידק יזמי, צריך להגיד, וכל מיני רעיונות בכל מיני תחומים, אגב, ולקראת סוף הדוקטורט נוצרה הזדמנות, באמת איזשהו זמן שיאללה, בוא נלך על הדברים. עוד לפני, אגב, שהיה רעיון ברור, אלא יותר הכיוון היה, בוא נלך על משהו, בוא ננסה, גם אה... אה... לנצל את הזמן הזה. אה... וחברתי לשותף שלי, שרון, שהכרתי אותו עוד בעצם הרבה לפני, אפשר, אם תרצה, לדבר על זה תכף. רצנו בהתחלה לרעיון אחר, אחרי סיום הדוקטורט התכווננו בעצם לרעיון של המים, וכן, ככה הדברים התחילו. אז... מכוני טיהור שפכים זה... Host: אז מה הבעיה שאתם מנסים לפתור? ד"ר אופיר ענבר: למתבונן מהצד ועבור רוב הציבור, זה בעצם איזושהי קופסה שחורה, לא ברור מה קורה שם, אה... איך זה עובד וכולי. אבל בעצם כל מכון הוא עולם ומלואו, באמת עולם ומלואו, תהליכים מאוד מורכבים, שבסופו של דבר, גם אנחנו כחברה מאוד מושפעים מאיכות התהליך. למה? המים האלה בסופו של דבר מגיעים או בהזרמה לנחלים, במיוחד בישראל, שאחוז ההשבה הוא גבוה, או שהם חוזרים חזרה לחקלאות. למשל, אני גר בקיבוץ אייל, אגודת המים שלנו שמשקה את האבוקדורים ואת האפרסמונים, היא רוכשת את המים ממכון טיהור השפכים. זאת אומרת, לנו כחברה יש אינטרס שאיכות הטיפול תהיה טובה. עכשיו, במהלך המחקר שלי בדוקטורט נגעתי בהרבה מאוד אספקטים של טיפול בשפכים, ובאמת אחד הפערים שקיימים הוא כל הנושא של מה שנקרא הביולוגיה של התהליך, ואיך אפשר לחבר את זה לתהליך עצמו, ואני אסביר טיפה יותר. תהליך הטיפול בשפכים בכלליות, שוב, אני נוגע פה באמת ברמה הכללית, הוא מורכב משלושה תהליכים מרכזיים. תהליך הטיפול הראשוני, מה שנקרא, שבו אנחנו בעצם מוציאים את החלקיקים הגסים, את המגבונים, את כל הסינון הגס, בואו נקרא לזה ככה. אחרי זה יש לנו את תהליך הטיפול השניוני, שזה התהליך הביולוגי, זה לב תהליך הטיפול, ובו אנחנו מתמקדים, ותכף אני אחזור אליו, ולאחר מכן יש את תהליך הטיפול השלישוני בחלק ממכוני הטיהור השפכים, אני אקרא למכוני טיהור שפכים מטאשים, כי מילה הרבה יותר קצרה, זה הראשי תיבות, ובחלק מהמטאשים יש תהליך טיפול שלישוני, שזה איזשהו פוליש. עכשיו תהליך הטיפול השניוני, אני חוזר רגע אחורה לתהליך הטיפול השניוני, הוא תהליך ביולוגי, תהליך מדהים, שבו מיקרואורגניזמים וחידקים מסוגים מסוימים, הם אלה שאחראים לקחת את החומר האורגני שמגיע לתוך המכון, ובעצם להוריד אותו, לנקות את המים האלה לערכים הרבה יותר סבירים לקראת באמת החזרה שלהם לטבע, באחת הדרכים. עכשיו, התהליך הזה, שהוא בעצם לב התהליך של מכון טיהור השפכים, הוא מנוטר על ידי הרבה מאוד פרמטרים, אפשר לשחק איתו בהרבה מאוד תצורות, אבל בסוף בסוף, וזו שכבה שאנחנו מביאים, היא איך אנחנו ממש מסתכלים ברמה הוויזואלית, מה קורה בתוך הריאקטור, שזה בעצם הבריחה שבה מתקיים תהליך הטיפול הזה, ואנחנו בעצם מחברים ברמה הוויזואלית את מה קורה, איזה מיקרואורגניזמים יש, לבין שאר הפרמטרים התהליכיים, כשאנחנו בסופו של דבר באים למטש ובאים אליו עם המלצות, עם קודם כל תמונה מה קורה, תמונת מצב למהנדס התהליך, וגם איזה שהן המלצות תפעוליות מהצד שלנו, של מה אנחנו רואים, מה צריך לעשות מכאן והלאה כדי לעשות אופטימיזציה לתאריך הטיפול, או להרים דגל אדום, משהו פה משתנה, לכו תבדקו 1, 2, 3, תשימו לב לככה, בואו נעשה אופטימיזציה בצורה הזאת, ובעצם אנחנו נמצאים בדיאלוג עם מהנדס התהליך, כדי לשפר ולעשות אופטימיזציה לתהליך הטיפול השניוני. אוקיי, אז באופן כללי העולם הזה, גם בארץ וגם ב-B2B, בחו״ל, הוא מורכב חלק, מה שנקרא, מ-B2G, שזה תאגידי המים שכולנו מכירים, והאופציה השנייה היא באמת B2B, שאלה חברות שמפעילות את מכון הטיהור עבור התאגידים האלה, או, וזה דבר נפרד לגמרי, יש את כל הסקטור של המכוני טיהור שפכים התעשייתיים, שפה יש חברות שפשוט צריכות לטפל בשפכים שלהן, והן מפעילות את תהליך הטיפול בשפכים למפעל או לתהליך שלהן. אז יש פה בעצם, תהליך הטיפול בשפכים הוא שוב, יש פה שפכים מה שנקרא מוניסיפליים ושפכים מה שנקרא תעשייתיים, אנחנו אגב עובדים בשניהם. אנחנו יכולים לעבוד בכל מכון, כל עוד יש פה תהליך ביולוגי, ישנם תהליכים מכונים שיש בהם תהליכים אנאירוביים בלבד, במקומות האלה אנחנו לא נמצאים, אנחנו נמצאים במכונים שהם מרבית המכונים, מכונים שיש בהם תהליך אירובי, תהליך עם איברור, עם אוויר בעצם למיקרואורגניזם. עכשיו אנחנו באים למכונים האלה, שעובדים בגדלים מאוד מאוד קטנים עד מכונים עצומים, ואומרים להם, תקשיבו, אתם לא צריכים לשנות שום דבר בתהליך שלכם. הדבר היחיד שאתם צריכים כדי לעבוד איתנו זה שיהיה לכם מיקרוסקופ יחסית סביר, ואפשר להתחיל אפילו במיקרוסקופ באיכות לא כל כך טובה. אנחנו נלמד אתכם איך לצלם וידאוים על פי פרוטוקול מסוים, אומרים להם, אוקיי, בואו או שתקנו מיקרוסקופ שזה אירוע של כמה אלפי שקלים, או שכבר יש להם בחלקם מיקרוסקופ במתקן, כי זה משהו יחסית ידוע, ודבר שני, תיתנו לנו גישה לכל הפרמטרים, התהליכים והתפעולים שלכם. ואז כל מה שהמכון צריך לעשות זה לשלוח לנו וידאוים לפי פרוטוקול מסוים שאנחנו קובעים שהוא מאוד מאוד פשוט והוא לא לוקח כמעט זמן, לשלוח לנו את הנתונים התהליכים, ולנו יש אלגוריתם שהוא מבוסס על בינה מלאכותית שהוא יודע לזהות מה קורה בתוך הווידאוים האלה ולחבר אותם יחד עם הנתונים התהליכים, בשביל לתת את ההמלצות. עכשיו אני רגע אתן עוד נקודה שהיא חשובה, וזה כל הסיפור של AI, בינה מלאכותית, ואני חושב שזה משהו קצת יותר כללי מאשר המוצר שלנו. AI זה דבר נהדר, דבר נהדר, אנחנו כמובן משתמשים בו אינסוף, לא רק בחוץ של החברה במוצר, אלא לא פחות מכך במאחורי הקלעים של החברה. לעשות אוטומציות לכל התהליכים ובנייה של כל הפייפליינים ו-workflows וכל הבאזנות שאפשר להגיד שקיימים. אבל יש פה עוד שכבה שהיא הקונטקסט, ובמכון טיפול בשפכים, טיהור שפכים, הקונטקסט הוא לפעמים הכול, כי המאווררים, כמה בוצה אפשר להוציא. אני נותן פה בכוונה כל מיני דברים טכניים שהם קריטיים בשביל מה קורה בתהליך ומה אפשר להמליץ קדימה כדי לשפר את הדברים. ולכן המוצר שלנו עובד על כך שהוא 95% בינה מלאכותית, אבל יש עוד 5% שזה ההבנה התהליכית והמיקרוביולגית והקשר עם המטש שלנו, שבעצם נותן פה את החיבור כדי שההמלצות יהיו רלוונטיות, ומשמעותיות. עכשיו מעבר לזה, בתוך האפליקציה, וזה משהו שהוא לאורך זמן הצעת ערך מאוד חשובה מבחינתנו, זה בעצם כל הנושא של השימור ידע והבניית תעודת זהות תהליכית פר מתקן. זאת אומרת, המתקן יכול להיכנס לאפליקציה, להסתכל אחורה מה היו הבעיות שלו, איך הוא טיפל בהן, יכול לשאול שאלות במין צ'טבוט כמו ChatGPT שהוא מבוסס רק על בסיס האנליזות שאנחנו עשינו למתקן בעבר ועל בסיס הקונטקסט שהוא נתן לנו, וכבר ראינו לא מעט מקרים שמהנדסי תהליך מפעילים, מנהלי מתקנים, פותרים בעיות על בסיס אנליזות שעשינו בעבר למתקן הייחודי שלהם, ויותר מזה, מגיע מהנדס חדש, מגיע איש צוות חדש, הוא צ'יק צ'אק יכול להיכנס לעניינים ולשאול את השאלות הנכונות אחורה, לראות ברמה הוויזואלית איך דברים נראו. והוא ממש יהיה, יש לכל מתקן את התעודת זהות התהליכית שלו, שזה דבר מדהים שלא היה קיים עד עכשיו. Host: מגניב, אז בעצם בהתאם למספר פרמטרים המערכת הזאת מנטרת ומנתחת את המידע הזה, ואז אותם מהנדסים, משתמשי קצה, יכולים לצפות בניתוח של המערכת בלייב, בזמן אמת בעצם. ד"ר אופיר ענבר: בדיוק. יש להם אפליקציה שיושבת במחשב או בפלאפון, לא משנה, הם נכנסים ורואים מה קרה באנליזה האחרונה, מה קרה באנליזות הקודמות. אנחנו לא עובדים פה בזמן אמת, אבל אין פה כל כך חשיבות לזמן אמת בדיוק, כי ביולוגיה זה תהליך שהוא לא משתנה מדקה לדקה. זאת הסיבה שלרוב אנחנו עושים גם, תלוי בגודל של המתקן, או אנליזה שבועית או דו-שבועית, אלא אם כן שוב יש משהו נקודתי שבא מהמטה שלו מאיתנו, שאנחנו אומרים, אוקיי, עכשיו כן צריך לעבור לניטור יומי או לניטור דו-שבועי, כי משתלם משהו בתהליך. אז כל היופי פה, וזה בעיניי אומנות, לא פחות, היא איך לקחת את כל הביולוגיה הזאת, שהיא מאופיינת בזה שהיא לא פרמטרים, היא לא מאופיינת בפרמטרים שנוח למהנדסים לעבוד איתם, ואני אסביר. במהנדסים מאוד נוח לעבוד עם ערכים מוחלטים. זאת אומרת, בואו נעשה בדיקה, נראה אם ה-PH שלנו הוא 7.3. ה-COD או BOD זה עוד מדדים נפוצים בתהליך לטיפול מפשחים, הוא 1,100, הוא 753. זאת אומרת, ברגע שיש לך מספר, קל לך מאוד לשים אותו על גרף, לנתח אותו. האומנות בכל הפן הביולוגי היא שהיא פחות מספרית, ולכן מסורתית למהנדסים הרבה יותר קשה לעכל אותה, כי זה הרבה יותר מורכב להכניס את האומנות הזאת לתפעול היומיומי של המטש, שזה בסוף מה שחשוב. וזה הפער שאנחנו בעצם מגשרים עליו, של המיקרוביולוגיה בצד אחד, תהליכים בצד שני, והמלצות ומתן תמונה מלאה בראש הפירמידה. Host: אז בעצם הלקוחות שלכם הם אותם B2G, B2B, מה שתיארת קודם, ומשתמשי קצה באפליקציה הם יהיו בדרך כלל המהנדסים. או המהנדסי טאנק. ד"ר אופיר ענבר: אתה קודם כל אתה צודק, זה מאוד תלוי בגודל של המתקן, בנפשות הפועלות וכולי, אבל בגדול אתה צודק. המשתמשי קצה זה המהנדסים, מנהלי מתקנים, אחרי אופרציה, אחראי תפעול וכולי, זה באמת מאוד שונה בפונקציות הרלוונטיות בתוך המתקן. וכן, הלקוחות הם המטשים. למעשה, התאגידים, החברות, מי שמנהל את המטש. כן. זה נשמע לי תהליך מאוד מאתגר גם לשכנע את אותם מטשים במוצב שלכם, כי זה בעצם, אתם אומרים, יש דרך מסוימת שבה אתם הייתם רגילים לעבוד, והנה אנחנו מביאים לכם תהליך אחר שהוא לדעתנו יותר נכון. זה מצד אחד, ומצד שני גם נראה לי נורא קשה לרתום את אותם משתמשי קצה לעבוד עם מערכת חדשה. אז אני אשמח אם תוכל רגע אולי לשתף על התהליך הזה, על התהליך שכנוע של הסטייקהולרס פה. כן. אני חושב, לפחות מניסיון גם אישי שלי וגם עם חבר 'ה שאני כמובן בקשר איתם בתעשייה שלנו, שזו תעשייה שלא פשוט להיכנס אליה, ולוקח זמן. זה הצד הבעייתי בה. מצד שני, זו תעשייה שהיא מאוד עובדת, שהיא עובדת על פה לאוזן. זה הצורה שבה היא עובדת. ולכן ברגע שאתה טוב ואתה מוכיח את עצמך, אז המכירה הרבה פעמים נעשית ממהנדס למהנדס. מהנדס אחד שומע את זה ממהנדס אחר, וככה זה מגיע. עכשיו, במקרה שלנו היה לנו מזל, ופה אני רוצה לפרגן למטש עירון, שהוא אחד המטשים הכי טובים בארץ, וליועץ לתהליך שם, לקרן בן דוד, למנהל המתקן, איתי גלעד, וגם למנכ״ל המועצה הכלכלית עזרא, שהם חבר'ה שבאו עם ראש פתוח, וקרן בעצמה הבינה את הפער שיש פה, וכשדיברנו איתה בטלפון ולא הייתה לנו היכרות קודמת, היא מיד אמרה, יאללה, בוא ניכנס, בוא ננסה את זה, בוא נתחיל, בוא נתחיל לרוץ. וברגע ששם הייתה הצלחה, היה לנו בארץ יחסית נוח להתקדם גם למכונים אחרים, כי ברגע שהראית את ההצלחה, אז זה היה מאוד פשוט. עכשיו, צריך גם להגיד שההשקעה הראשונית שנדרשת מהמכונים היא כמעט אפס, היא או אפס או כמה אלפי שקלים בודדים בשביל לקנות מיקרוסקופ. אז המרווח פה, הטעות שהמכון, או הסיכון שהוא לוקח, הוא לא גדול. זה לא שהוא יוצא פה לפיילוט שמשקיע מאות אלפי שקלים, המון זמן, אנשי צוות, זה לא המצב. אז זמן העבודה של הצוות הוא 20 דקות, 30 דקות בשבוע, אתה לא נכנס לשום תהליך עבודה, אין פה שום אלמנט של כניסה למערכות של המטש, שאלה דברים שמעוררים ענייני סייבר, אלא שולחים לך את כל המידע החוצה, ולכן הסיכון פה הוא לא גדול. אז בארץ, ברגע שהתחלנו להראות הצלחות, היה לנו יחסית קל להתקדם ממכון למכון, לתאגיד, לחברה. כמובן עדיין אנחנו צומחים פה בארץ, צריך להגיד, אנחנו לא קיימים הרבה זמן, אנחנו קיימים פחות משנה. ואתגר נוסף זה איך אתה יוצא לחו״ל, כי בעצם בארץ השוק הוא מוגבל, אנחנו מדברים על כמה עשרות מכונים בפוטנציאל שיכולים להתאים לעבודה איתנו, מבחינת הגודל שלהם, מבחינת מי שמתפעל, כמובן שיש יותר מכונים, אבל אם אני מצמצם רגע למי שבאמת בפועל יכול להיות לקוח, אנחנו מדברים על כמה עשרות, בחו״ל, השוק הוא אינסופי. וגם פה היה לנו איזשהו, אפשר לקרוא לזה מזל, אפשר לקרוא לזה הזדמנות שנוצרה, להתחיל לעבוד עם מכון דיור שפכים שנמצא בקולורדו, ליד דנבר, לפני משהו כמו חצי שנה. וגם שם יש לנו הצלחה יפה מאוד עם הצוות שם, ואנחנו לקראת התרחבות לעוד מספר מתישים גם בקולורדו, גם מתישים תעשייתיים במקומות אחרים בארצות הברית, וגם אולי כניסה למכון טיור שפכים יחסית גדול בקנדה. Host: אז הופיעו שתי שאלות אחרונות. תוכל רגע לספר על המודל העסקי, קצת להרחיב עליו? ד"ר אופיר ענבר: אחלה, אז המודל העסקי הוא מאוד פשוט, אנחנו מדברים על תשלום חודשי קבוע, שיש תשלום מסוים לפיילוט ויש תשלום מסוים להמשך עבודה, שהתשלום הזה הוא לא מורכב, הוא בגדול נגזר מהגודל של המטש, מכמות האנליזות שעושים, אם זה דו-שבועי, חד-שבועי, כמה אגנים, זאת אומרת אין פה יותר מדי מורכבות, בסופו של דבר מנוי חודשי, וזה הכל. וגם עם המטש כמו מיקרוסקופ, זה לא קשור היום, כמובן אנחנו יודעים לקשר לספקים, אבל אין לנו פה שום עניין, אנחנו רק רוצים שהמטש יהיה את המיקרוסקופ הכי טוב שאפשר. Host: ואופיר, תגיד, איזה טיפ היית נותן לעצמך לפני שנה, שנתיים, ככה? ד"ר אופיר ענבר: כן, תשמע, אין לי עדיין את הפרספקטיבה האמיתית לתת, אבל משהו שאני יכול להגיד, וגם יצא לא מזמן להעביר הרצאה באוניברסיטה העברית, או בכל מיני מקומות שיוצא לי לדבר עם סטודנטים, אני חושב שזה מאוד חשוב, זה קודם כל להתייחס למחקר בשני אופנים, אופן אחד זה באמת הצד המקצועי, בסדר? זה אין לי מה להרחיב, זה מה שידוע, הצד השני זה באמת איזה כלים מקבלים מזה, ולהתייחס למחקר כסטארט-אפ לכל דבר, כי זה באמת סטארט-אפ לכל דבר, אתה צריך לבנות את הצוות שלך, שהוא מורכב מצוות של חוקר, אבל אתה צריך לבנות את הצוות שלך, אתה צריך להגיע לתוצרים, שהתוצרים הם תוצרים מדעיים, הם לא תוצרים כלכליים, אבל להתייחס למחקר כמו לחברה, זה דבר ראשון, ודבר שני, כל הזמן להסתכל החוצה ולהכיר עוד אנשים, להשתתף ביוזמות שהן מחוץ למעבדה או מחוץ למחקר עצמו, כי בסוף הנקודות מתחברו. תומלל באמצעות שירות התמלול של ivrit.ai