למה צריך לשחרר עוד יתושים כדי שיהיו פחות יתושים? | חנן לפק, Senecio Robotics

**בן (Host):** איך פותרים את זה? תמר אליאש ודן סהר מדברים על דעיות. כמה מכם התעוררו, באמצע הלילה, מזמזום של יתוש באוזן. לי זה קורה מלא. אבל יתושים הם לא רק מציקים. יתוש הוא הבעל חיים שהורג הכי הרבה בני אדם בעולם. למעלה ממיליון אנשים בשנה. כיום הדרכים המסורתיות לא מספיק אפקטיביות, אבל יש חברה אחת בשם סנסיו שמנסה לפתור את זה. הלכתי לדבר עם חנן, המייסד והמנכ״ל שלה. היה סופר מעניין. קדימה, בואו נתחיל. חנן, מה המצב? נעים להכיר, תודה רבה שהצטרפת. אז בוא תספר על עצמך קצת בכמה מילים למי שלא מכיר. **חנן:** נעים מאוד בן ותודה על ההזדמנות. אז אני חנן לפק, המנכ״ל ויזם של סנסיו. בעברי, מזמן מזמן למדתי הנדסת מחשבים, התמחות בפיזיקה יישומית. הייתי כ-12 שנה גם בתעשייה האווירית בתחומים שונים של הנבטת פרויקטים חדשים, והקמתי את סנסיו בגלל האהבה שלי מצד אחד לתחום של ההנדסה והשילוב עם עולם הביולוגיה, זה משהו שמאוד עשה לי excitement וכל יום עושה. אז אני בא מעולמות ההנדסה, ולאט-לאט גם קצת למדתי על עולמות היתושים שעליהם נדבר בשיחה הזאת. אבא לשלוש בנות מהממות, אוהב לרוץ, וזהו, חי ונושם 24-7 בשנים האחרונות יתושים. **בן (Host):** ותגיד, מעבר לזה שיתושים הם פשוט מציקים, יש איתם בעיה גדולה יותר? הם הרי לא רק מציקים, נכון? **חנן:** נכון. היתוש למעשה כמה שהוא קטן ועדין, הוא החיה שהורגת הכי הרבה בני אדם היום בעולם. מצד אחד זה מאוד מציק לנו, אנשים בעולם המערבי, אם זה בישראל, אם זה באירופה, אם זה בארצות הברית, ואנשים מוכנים לשלם כדי לקבל שירות שיהיה להם פחות יתושים בגינה, והם יוכלו לשבת. אבל בהרבה מקומות בעולם אנשים גם מתים וחולים במחלות כתוצאה מעקיצת יתוש. אנחנו מדברים על סדר גודל של כ-700,000, רק קצת פחות ממיליון, אנשים שמתים כל שנה מעקיצת יתוש, ממחלה שמועברת מחצות יתוש. רובם, כמובן, אנחנו מדברים על מדינות אפריקה, אבל יש גם מחלות מאוד מאוד לא נעימות, שאייף דווקא מתים מהן, שלאחרונה גם שמענו ישראלים שחזרו איתם לארץ מתאילנד, ויש בתאילנד ויש בברזיל ואזור המזרח שזה דנגי, אז אנחנו מדברים על מלאריה, אנחנו מדברים על דנגי, על זיקה, צ'יקנגוניה, מחלות שממש לא נעים לחטוף אותן, והיתוש, למעשה, שאנחנו מדברים עליו בישראל, שמציק לנו פה בארץ, והבן דוד שלו בארצות הברית, שנקרא הנמר האסיאתי, הוא יתוש, שהוא מין פולש. הוא לא תורם לנו בשום דבר, בישראל לפחות, ובאותם מקומות שהוא פלש, ומאחר והוא מין פולש, אז אני מקדים את המורחב ואומר שלכן זה בסדר גמור, ואין מניעה להקטין את האוכלוסייה שלו, מכיוון שהוא לא היה אמור להיות פה. מתוך סך כל המינים של יתושים בעולם, אנחנו מדברים על סדר גודל של כ-3,500 מינים של יתושים. סדר גודל של בערך, את תפוסתי על המילה המדויקת, בערך חמישה מינים הם אלה שמפריעים לנו ועלולים להעביר מחלות לא נעימות או מציקים לנו. אנחנו מדברים, כמו שאמרנו, על המלריה, דינגה, זיקה, צ'יקוניה וכדומה, והמינים האלה, לנמר האסיאתי יש פוטנציאל, ולבן דוד שלו, שעדיין הוא לא מה שנקרא established בישראל, אבל כבר הגיע למצרים ויש חשש שבהמשך הוא יגיע לישראל. האנופלס שמעביר את המלריה, ועוד איזה שניים-שלושה שאין אותם בישראל, והם מעבירים, הם אלה שמעבירים את מירב המחלות. אנחנו מדברים גם על, חוץ מאנשים שמתים, אנחנו מדברים על מאות מיליוני אנשים שחוטפים מחלות בכל שנה. ועל התקן הזה, וזה מה שסנסיו חורטת על דגלה ולמה היא קמה, על מנת להביא טכנולוגיה אחרת, משהו אחר, כי אתה יודע, הם אומרים שאתה עושה את אותו דבר שוב ושוב, ואל תצפה לקבל תוצאה שונה. אז תכף נדבר על הפתרון שלנו עוד מעט, אבל זה מה שאנחנו מביאים בעצם לשולחן, להביא פתרון אחר לבעיה שבמשך שנים מנסים ללא הצלחה, או הצלחה מועטה, להתמודד איתה בגלל הקושי להתגבר על היתושים, וכל יתוש גם מצריך סוג אחר של התמודדות. הנמר האסיאתי שאנחנו מכירים אותו כיתוש שנמצא לרוב בגינות, הוא יתוש שקשה מאוד לרסס נגדו. פעם אחת רואים יותר ויותר מחקרים שמדברים על כך שהיתושים האלה מפתחים עמידות לכימיקלים שונים, ופעם שנייה היתושים האלה נוטים מאוד להתחבא בתוך מאגרי מים קטנים מאוד, שזה אומר צמיגים שעומדים, זה אומר מישהו שזרק פקק מים או יוגורט בין הסיחים, שתפס מים ועכשיו זה לא התייבש, וגדלים, שהפך להיות מושבה. בגודל של מאגר מים, של יוגורט, יכולים לגדול עשרות עד מאות, אני, אני יודע לגדל במעבדה בגודל של יוגורט, עשרות רבות של זכלים עד מאות אפילו של זכלים שנאמר אסיאתי, זה הכמות מים שצריך. אז זה יתוש שמאוד מאוד בעייתי לטפל בו. **בן (Host):** מטורף. אני לא בטוח שכולם מכירים בכלל את הנתון הזה, כלומר שהיתוש הוא הבעל חיים שהורג הכי הרבה בני אדם בעולם. זה ממש מעניין. ותוכל אז רגע לספר עליכם, מי אתם, מה אתם עושים? **חנן:** כן, בטח, תודה. אז אנחנו חבר'ה שבאים מעולמות, שילוב של אנתומולוגים, זה אנשים שמה שלמדו באוניברסיטה זה חקר חרקים, אנתומולוגיה. יש לנו אנשים מהנדסת מכונות, אנשים מהנדסת תוכנה, דגש על AI, בינה מלאכותית וכדומה. ומה שאנחנו בעצם עושים זה, במקום שימוש בכימיקלים, אנחנו עושים הדברה ביולוגית, הדברה ירוקה. בשנים האחרונות, לאחר שבמאה הקודמת נעשה שימוש נרחב בהדברה ביולוגית בתחום הזבובים, וראו כי טוב, התחילו לחקור באקדמיה איך אפשר להשליך את זה, מה אפשר לעשות כדי לסייע, להדביר בצורה נקייה, באותו אופן גם את היתושים. הרעיון וההיגיון הם פשוטים, ואנחנו לא המצאנו אותו. אנחנו מביאים את האוטומציה שמאפשרת לנו למעשה להפוך את הפתרון, פתרון אקדמי, לפתרון מסחרי ומתועש. ופה אנחנו מביאים את הקונץ פטנט שלנו, למעשה יותר מ-20 פטנטים רשומים. והרעיון הוא פשוט. המטרה היא לשחרר כמות גדולה של חרקים מעוקרים, סחרים מעוקרים. ככה זה התחיל במאה הקודמת עם זבובים מעוקרים, היה גם חברה שעסקה בזה בישראל בתחום של זבובים, ופיזרו בערבה, היום הם כבר לא עושים את זה עם זבובים. ובגואטמלה יש אתר שמייצר מיליארדי זבובים עקרים, והרעיון הוא שנקבת הזבוב היא מזדווגת פעם אחת למחזור חייה, גם של היתושה, ואתה משחרר כמות גדולה של זבובים, או יתושים, שאנחנו מדברים עליהם. הם מפזרים אותם, וכאשר הם פיזרו את הזבובים, אנחנו מדברים על זבוב הפירות, הייתה בעיה קשה בתחום החקלאות, שהזבובים אכלו את הפירות, והזבובים האלה הזדווגו עם הנקבות, ועצרו את דור ההמשך, בגלל שהזבובות הטילו ביצים שלא יצא מהם כלום. בגלל שהם הזדווגו עם זבוב עקר, והזבוב נקבה מזדווגת פעם אחת למחזור חייה, ולכן לאט-לאט הצטמצמה אוכלוסיית הזבובים. וזה הצליח מאוד, ברמה של, הציל את החקלאות המקומית בכל מקום שבו זה נעשה. מפזרים היום מאות מיליונים של זבובים עקרים באוסטרליה, הדגש בגדול זה באוסטרליה, ובגבול של ארה״ב עם מרכז אמריקה, ודרומה, בדגש על אזור של מקסיקו, ובישראל היה כזה פרויקט בערבה. ראו כי טוב, התחילו לחקור איך אפשר להשליך את זה על יתושים, שם הרעיון הוא דומה, ובשנים האחרונות לאט-לאט ראו בעוד ועוד מקומות שבאמת אפשר להוריד את אוכלוסיית היתושים המקומית. הדבר הזה נעשה ברמת פיילוטים בהצלחה מרובה בקפריסין ובאיטליה, ואפילו בגרמניה הקרה, בפלורידה, בקליפורניה, או במספר מקומות בארצות הברית, בסינגפור, בתאילנד, בסין, אפילו באוסטרליה. ועכשיו אני גאה להגיד שגם בישראל. וכדי לגדל את היתושים האלה, מה אנחנו מביאים לשולחן? אז ראו כי טוב, וצריך לשחרר כמות של אלפים רבים לכל תא שטח. מה זה תא שטח? תא שטח יכול להיות גינת שעשועים באמצע העיר, או אם אתה לוקח שכונה, וצריך הרבה ידיים עובדות כדי לגדל את היתושים. צריך לתת תנאים טובים, צריכים לגדול באיזשהו חדר עם בקרת טמפרטורה ולחות, ואתה רוצה להפריד את הזכרים מהנקבות, כדי שתקפיד לשחרר כמעט אך ורק זכרים ולא נקבות. מדוע? כי הנקבות עוקצות אותנו, אז יהיה לא נעים בגינה אם נשחרר גם נקבות. אז אנחנו רוצים להקטין את המטרד, אז אנחנו רוצים לשחרר זכרים. אז עד לא מזמן זה היה אירוע של כלל התהליך דרש כמות מאוד מאוד גדולה של אנשים, גם להפריד, ואחר כך גם לארוז אותם ולהביא אותם לשטח, לגינה וכדומה. ומה שאנחנו עשינו זה בסיוע המדינה, בסיוע קרנות השקעה שתומכות בנו, בסיוע אנג'לים מקומיים ואנג'לים מאיחוד, בדגש על ארצות הברית, ולאחר מכן גם האיחוד האירופאי, שהצטרף תחת השקעה של תוכנית הורייזן 2020, זו תוכנית המו״פ הגדולה בעולם, ובעזרת המדינה זה רשות החדשנות, ששלוש פעמים קיבלנו. בנינו מפעל, בנינו מפעל רובוטי. לקחנו את התהליך שהוכיח את עצמו, שפסדור היתושים העקרים הוכיח את עצמו, ובינינו מפעל שהוא למעשה על כל מיליון יתושים זכרים, אנחנו נדרשים לעובד בודד במשרה מלאה, אקוויוולט של אחד, אחד וחצי עובד במשרה מלאה, ואין לזה אח ורע בעולם. וזה בעזרות האוטומציה אשר יישמנו על כלל התהליך. כאשר אורח מגיע אלינו למפעל, אז הביג וואו שהוא רואה, בסוף הוא נכנס לחדר שבו זה נראה כמו מפעל עוגיות, שיש מסוע, רק במקום על המסוע שיהיו לנו עוגיות שזורמות על מסוע, ולאחר מכן מצלמות מזהות את העוגיות, ואז רובוט אורז את העוגיות לקופסאות, ושולחים את הקופסאות לסופרמרקט. ובכך, במקום לייצר ולעפות עוגיות בצורה ידנית, אפשר לייצר כמות גדולה של עוגיות, לארוז אותן ללא מגע יד אדם, ובכך להוריד את עלות העוגיות וגם לשפר את איכותן. אז אנחנו, זה מה שעשינו בגדול למייטושים. בעזרת מכונה אחת בודדת, אנחנו מסוגלים להגיע לכמויות אדירות של יתושים, עם אקוויוולנט של כאחד-אחד וחצי פול טיים אמפלואי. ושם יש מסוע, ובמקום עוגיות על המסוע יש לנו יתושים. והיתושים לא יכולים לעוף מהמסוע, כי אחד הפטנטים שלנו זה שאנחנו מצמידים את היתושים ביניקת אוויר למסוע, אז כל המסוע הוא תחת לחץ אוויר, אנחנו מחזיקים את היתושים, והיתושים גדלים בתוך המכונה, וכל הזמן ממשיכים להגיע בתעלות אוויר לעבר המסוע. אז המסוע מזרים לנו יתושים, והם מתקדמים לעבר תחנת הצילום, באותו אופן שבו העוגיות מגיעות לעמדת הצילום והאריזה. המצלמות מסתכלות על היתושים כשם שהן מסתכלות על העוגיות, ואז סופרים, הרובוט סופר אותם, ומכניס אותם, כמו שמכניס עוגיות, אז בצורה קצת יותר עדינה, מכניס אותם לתוך צלוחיות, ואנחנו אורזים יתושים בוגרים לתוך הצלוחיות, אנחנו מכניסים אותם למכונת X-ray, ניתן לעקר את היתושים באמצעים שונים, כאשר השיטה שאנחנו בחרנו אנחנו אינדיפרנט לשיטת העיקור, ואנחנו יכולים להכיר אותם באמצעות גמארי או X-ray, או גם באמצעים אחרים, לנו זה לא יישנה. יש גם שיטות אחרות בעולם שמדברות על איזשהו חיידק שמזריקים מראש ליתוש, אנחנו כרגע לא משתמשים בזה בישראל, מהסיבה היחידה שזה מצריך איזושהי רגולציה בישראל, וה-X-ray לא, זה הכל, אבל אנחנו ממש עם דיפרינט לדעת, ואנחנו מעקרים אותם, זו הסיבה כאשר אנחנו הולכים לרופא השיניים, או שאם היה לנו שבר, אנחנו שמים על עצמנו פלטות עופרת להגן על הפוריות שלנו. אז כמובן שהעוצמה היא שונה לגמרי, העוצמה היא מאוד גבוהה בעוצמה שאנחנו משתמשים, אבל זה העיקרון, אנחנו מעקרים אותם, ואז אנחנו שולחים אותם את הצלוחיות לנקודות הפיזור, שזה יכול להיות גינת שעשועים, גינת מתקני כושר, או בית פרטי. בעזרת האוטומציה, נכון להיום, אנחנו נותנים שירות בעשרות ערים במדינת ישראל. למעשה, אנחנו עכשיו באמצע העונה, אמצע תחילת העונה, ואנחנו פעילים עכשיו גם בסקטור הפרטי וגם בסקטור הציבורי. בסקטור הציבורי אנחנו עובדים כרגע כבר עם 12, הם עשה 15 רשויות שונות מובילות וירוקות בישראל, כדוגמת רמת השרון, כדוגמת כפר סבא, שהיו ממש בין הראשונים כבר שנה שלישית, כדוגמת רעננה, כדוגמת גני תקווה, כדוגמת גבעת שמואל, כדוגמת עכו, כדוגמת מטה אשר בצפון, שוהם, פתח תקווה, שעכשיו ממשיכים, שדה ורבוג, להבות חביבה, ועוד ועוד ועוד. ובסקטור הפרטי אנחנו כבר עם מאות בתים פרטיים שמזמינים את השירות. זו פעם ראשונה בעולם, בעולם, שבו יש אתר אינטרנט שניתן לעלות אליו ולבצע הזמנה אונליין של הדברה ביולוגית אליך ישירות הביתה. וזה בזכות המפעל שלנו, בזכות התמיכה של המדינה ושל האיחוד האירופאי שהיה, וכל הצוות שעובד קשה. אז למעשה היום ניתן לגשת אונליין, ובמקום להזמין ריסוס עם כימיקלים, שאפשר להתווכח עליו כמה הוא עובד, או למשך כמה זמן הוא עובד, וכמה הוא רעיל, ויש אנשים שיש להם בעלי חיים, כלבים, חתולים וחוששים מזה, או שיש להם תינוקות, ילדים, נשים בריאון, ואז צריך לצאת מהבית. פה אין צורך לצאת מהבית, אפשר להמשיך את החיים כרגיל. הם מגיעים, פותחים צלוחית, היתושים העקרים יוצאים החוצה, בגדול הם נשארים באזור של הגינה, בגלל שאם נותנים, אם אתה מספק להם את צורכי המחיה שלהם, היתוש מחפש אוכל כדי לחיות, אז הוא מחפש, הכי טוב לזה, צוף פרחים, והוא מחפש מחסה, הוא רוצה להסתתר, זה נותן לו הרגשה של הגנה, והוא מחפש נקבות. אז אם יש את שלושת אלה בגינה, בגינה הפרטית שלך בבית או בגינת השעשועים, אין לו, נקרא לזה מוטיבציה לצורך העניין. לא שיש לו מוטיבציה, אבל אין לו מוטיבציה לעוף ולחפש את הדברים האלה במקום אחר. אז זה די גדול, הוא נשאר באותה גינה, ואנחנו ממש רואים את זה כאשר מישהו מסוים מבצע את השירות ושכן שלו לא. אנחנו יכולים לשמוע הערות כמו פידבקים, שהשכן ממשיך לסבול מיתושים אצלו, והבן אדם שאצלו יישם, אצלו מתחיל לרדת כמות הלטושים. אז זה מה שאנחנו עושים, וזה היתרון שלנו על פני האלטרנטיבה. זה שירות שהוא מתמשך, אנחנו נותנים את זה כמנוי לאורך העונה, מגיעים מספר פעמים בחודש כל חודש, והעלות היא היום כבר מקבילה ואף זולה יותר מעלות בודדת של הגש של טכנאי שמבצע ריסוס. נקודה מעניינת פה זה שלא צריך פה רישיון מדביר. בגלל שזו הדברה נקייה, טבעית, אין צורך ברישיון הדברה. חלק מהרשויות פשוט מקבלות מאיתנו ארגז עם מלאי, ומבצעות בעצמן על ידי האיש שלהן, וחלק מהרשויות ביקשו שאנחנו נבצע, והכול טוב, אנחנו נותנים את כל האופציות. כנראה לי, עם בתים פרטיים, אם יש לאנשים גישה, אנחנו ננגשים, נותנים להם שירות מלא ומבצעים. כאשר אין גישה או שאי אפשר או שהבעליון העם מעדיף, אנחנו נשאירים לו קופסאה מחוץ לדלת, והוא פשוט פותח אותה בגינה שלו. אנחנו כבר רואים הצלחות, אנחנו כבר בעונה הזאת כבר מקבלים פידבקים מאנשים ממקומות שונים, שהחזרנו להם את השימוש בגינה, ואנחנו בנקודה שאנחנו ממשיכים לחפש אחר הלקוחות בישראל, להמשיך לגדול. היעד שלי בסוף להגיע לפה לאלפי לקוחות, חלק אנחנו עם מאות, אנחנו סטארט-אפ, סטארט-אפ רעב, סטארט-אפ שרוצה לצמוח, אז אנחנו פה ממשיכים לחפש את הלקוחות שלנו, כדי שזה יהיה ביזנס יציב, predictable, ובמקביל אנחנו עובדים לשכפל את ההצלחה שלנו פה בישראל עם שותפויות שאיתן אנחנו עובדים בעולם. אנחנו כרגע בדגש בשוק בהודו, להקמה של מפעל שם עם שותף שלנו, ובשיחות להקמה של מפעל בארצות הברית, שאנחנו רואים שוק מאוד גדול. שוב פעם, אנשים מפזרים כימיקלים בארצות הברית, אצלם בבית, וזה משהו שהוא לאו דווקא מחזיק מעט לאורך זמן, ויש שוק שלם של אנשים שמבחינתו זה בעייתי. אז זה מה שאנחנו מביאים לשולחן, וזה היתרון של סנסיו, עם כל הפטנטים שמאפשרים לנו לייצר את הכמויות הגדולות על שתי תושים. **בן (Host):** זה ממש פרדוקסלי לפזר עוד יתושים כדי לצמצם את האוכלוסייה. ממש ממש מעניין. ודיברת קצת על השוק הלוקאלי וההתרחבות החוצה. אני מניח שלכל מדינה יש את המינים הפולשניים שלה. אני מניח שיש כמה זנים שונים שצריך לתת להם מענה. אז איך אתם ניגשים לזה? צריך לעשות אדפטציה? כמה זה מסבך את הסקייל? **חנן:** כן, שאלה מצוינת. אז לשמחתנו, סך המינים שבאמת מפריעים הוא מאוד קטן, וכרגע מין שיש בישראל, הנאמר האסיאתי, אז בארצות הברית יש גם אותו וגם את הבן דוד שלו, ומבחינת נראות הוא נראה כמעט זהה לחלוטין. ובנוסף יש בישראל את היתוש, מה שפעם היינו סובלים ממנו, יתוש הבית, זה נקרא קולקס, אז גם אותו יש בארצות הברית וגם אותו אנחנו יודעים פה לגדל. לשמחתנו, לצערנו, אז המלאריה נכחדה בישראל, אז כרגע אין הנופלסים בישראל, או הכמות מאוד קטנה, ואנחנו כרגע לא בגידוש הנופלס. לאפריקה אנחנו צריכים, יש כמה דברים ממנו שהם מאוד מאוד מזכירים את הקולקס, ולכן שם אנחנו יכולים לבצע, נידרש לבצע אדפטציה, אנחנו רואים וכאשר אנחנו ניכנס לאפריקה. האדפטציה הנדרשת היא, כמו שהסברתי, זה במהות של הטכנולוגיה, האדפטציה הנדרשת היא במשטר הגידול, איך מאכילים אותם, איך מנהלים ומנהלים את הביצים שמטילים, זה מבלי לעלות ולהיכנס לנקודות יותר מדי טכניות, יש השפעה, סוגים שונים של יתושים, הם מטילים בצורה שונה את הביצים, שגורם להתנהלות, שהתהליך יהיה שונה באיך אתה מאכסן ומאפסן, ולכמה זמן אתה יכול, וכו' וכו', שזה בסוף גוזר על זמן מלאי ולוגיסטיקה. אז פעם אחת יש את המשטר גידול, שהוא דורש אדפטציה, ופעם שנייה, איפה שהפטנט שלנו, החוזקות שלנו, שמה דווקא זה קל עבורנו, ושמה זה אחד היתרונות שלנו, שהאדפטציה היא יחסית מהירה, יהיה שימוש באופטיקה, אנחנו, היתושים מוזרמים לעבר המסוע, אז תוך מספר פער שבועות אנחנו יודעים להתאים את המערכת לארוז בהינתן שאנחנו מעבירים את היתושים אל המסוע, אז אנחנו נדע תוך מספר שבועות להפריד ולהתאים את היתושים מהמינים המקומיים האחרים לתוך הצלחות שאחר כך אנחנו מעבירים הלאה. אז בגדול, בגלל הקונץ-פטנט שלנו, שהשימוש באופטיקה שמסתכלת על היתוש בוגר, אנחנו יודעים לעשות אדפטציה מהירה, סדר גודל, אז דבר יחסי, סדר גודל של מספר שבועות למינים המקומיים. **בן (Host):** הבנתי אותך, ותגיד, נגעת קצת בתמהיל הלקוחות שלכם, שהוא מורכב מ -B2G וגם מ-B2C, האם אתם מתכוונים גם לעבוד במודל של B2B מול חברות הדברה למיניהן? **חנן:** אז הדגש שלנו כרגע, אני מניח שזו תוצאה של הנסיבות, זה שאנחנו עובדים ישירות מול הרשויות, ודרך האתר שלנו, שזה מאפשר לנו להגיע לכמות גדולה של צרכנים, איזה שירות מול בתים פרטיים, ויש לנו מספר מדבירים שלוקחים מאיתנו את הצלחות עם היתושים ומעבירים ללקוחות הפרטיים שלהם, אבל שם אנחנו עדיין בכמות קטנות. אני כן אציין שבסוף זה בהחלט משהו שמעניין אותנו. אנחנו לא אופרטור, אנחנו לא חברת הדברה, אנחנו חברה טכנולוגית, ואנחנו נשמח לעבוד עם כולם. **בן (Host):** אז, שתי שאלות אחרונות. שאלה ראשונה היא, האם אתה אופטימי לגבי הכחדת המינים הפולשניים של האתושים בעולם? **חנן:** אם אני אופטימי, זה מורכב. אני מסתכל על אפריקה, אבל אני רואה שם הרבה מאוד טכנולוגיות מאוד מתקדמות שגופים שונים בעולם עובדים עליהן. ומצד שני, אני מסתכל על עשרות השנים או השנים האחרונות שבהן עובדים על טכנולוגיות כאלה, ועדיין יש מלאריה במספרים מטורפים, למרות כל ההשקעות. המלאריה הזו עשה רושם שהיא התחילה להוריד את הראש, ובשנים האחרונות, בשנה שנתיים האחרונות, פתאום התחילה שוב פעם להעלות את הראש. אני חושב שהרבה מאוד פוליטיקה מעורבת, לצערי, אני חושב שיש דברים שאפשר לעשות, אבל אני אופטימי לגבי סנסיום, אני אופטימי לגבי האפשרות לקחת את הפתרון הזה וליישם אותו בעלויות יחסית נמוכות. אני חושב שאנחנו יכולים לכסות שטחים מאוד מאוד גדולים. אני מאוד אופטימי, לפחות פה עם הקהל הישראלי, והפתרונות שאנחנו נותנים, אני מאוד מאוד אופטימי. אני לא מדבר על הכחדה, אני לא חושב שאנחנו נגיע להכחדה, אבל אני מדבר על זה שאנחנו כבר רואים את החלק גדול מהעיריות שאנחנו עובדים איתן כלקוחות חוזרים, שנה שנייה ושלישית כבר. בסך הכול אנחנו רואים במרחב הציבורי פחות יתושים, במקומות שבהם אנחנו מטפלים. כן צריך לבצע את ההדברה הזאת בכל שנה. אני כן מקווה שעם הזמן אנחנו נלמד ונשתפר איך אנחנו יכולים להקטין גם את הכמויות שאנחנו מפזרים ולעשות מודלים שבהם אנחנו עושים איזשהו טיפולים שנתיים ובכך לאפשר להגדיל את השטחים ביחד עם אותן עיריות ולתת יותר ויותר מענה ליותר ויותר תושבים. אז אני אופטימי ביכולת של סנסיו לפעול גם בישראל וגם בחו״ל ולסייע, אני מקווה שישמעו אותנו גם דרך הפודקאסט שלך, אולי גורמים ושותפים בחו״ל, שירצו להפסיק לעשות את מה שהם ממשיכים לעשות שוב ושוב ולקוות שהם יקבלו את התוצאה האחרת ולהביא טכנולוגיה שבפועל מוכיחה את עצמה. ואני אופטימי שאם נשתמש בטכנולוגיה של סנסיו אז באמת נוכל להביא אימפקט אמיתי גם כלכלי וגם להביא מזור ולהחזיר את המרחב הציבורי לתושב. **בן (Host):** אוקיי, וחנן, איזה טיפ היית נותן ככה ליזמים בתחילת הדרך שמעוניינים להקים חברת דיפ-טק? **חנן:** הרבה אורך רוח, הרבה אמונה גבוהה במה שאתה עושה. אתה צריך להיות מסוגל לסגור את העיניים ולדמיין ולהאמין במה שאתה עושה, כי זה תהליך ארוך, ואם אתה לא תאמין בזה ולא תהיה עקשן, זה לא יצליח. אתה צריך עקשנות, אתה צריך רזיליאנס, וזה קל להגיד, אבל התחום הזה הרבה פעמים מצליח השקעות גבוהות, אז כדאי שתגייסו כמה שיותר בהתחלה כדי שיהיה לכם אורך רוח, נשימה. אני חושב שמשקיעים היום מצפים לראות התקדמויות מאוד מאוד מהירות בגלל נושא ה-AI, וזה תחום שבו העולם הפיזי זה יותר קשה בו. מצד שני, יש בו גם הרבה יתרונות. עם כל מה שאנחנו חושבים עם ה-AI, אז אנחנו משתמשים ב-AI כדי להגיע למצב של כמויות גדולות של ייצור עם כזאת כמות נמוכה שכוח אדם עובד. ועם כל המצב שאנחנו נמצאים בו עם ה-AI, אז AI לא הולכת להחליף הדברה פיזית שבה הם צריך להגיע עם שליח או מדיר אליכם הביתה. אז דווקא פה אנחנו נמצאים בזמנים מעניינים עבור סנסיו, וזה צורך שהוא קיים ורק הולך וגדל. אז אנחנו קיימים כבר כמה וכמה שנים, אנחנו עדיין עם מצב שבו אנחנו ממשיכים לרדוף אחרי הלקוחות ומחפשים להמשיך להתפתח. אני חושב שזה עולם מאוד מאוד מאתגר בדיפ-טק. אני חושב שהוא מאוד מאוד מספק, כאשר אני רואה פידבקים מלקוחות שמרוצים, אבל אני חושב שפה אתה חייב אורך רוח ועקשנות, אני חושב שזה אחד ה... שניים מהתכונות הנדרשות ליזם תחילת דרכו שנכנס לעולם הזה, אחרת אתה תתבע. **בן (Host):** טוב, חנן, היה וואו, אתם עושים דברים מטורפים, תודה רבה שהגעת ועל ההזדמנות. **חנן:** וואו. וכן, בשמחה, וכל מי שרוצה להסתכל עלינו ואולי אפילו נותן שירות מוזמן לעלות לאתר, אנחנו פעילים, ומחפשים גם שותפויות, ובן, תודה רבה על השיתוף ועל ההזדמנות, יאללה, תהיה בהצלחה לכולנו. תודה. **בן (Host):** טוב, אז תודה רבה לליאור פרי על הסאונד ועל המוזיקה המקורית, וכמובן לחנן, לסנסיו. תודה רבה, ונתראה בפרק הבא.