[Host]אז דיברנו בפרקים הקודמים על זה שכמות האנשים בכדור הארץ יותר מהכפילה את עצמה בעשורים האחרונים. אז בפועל יש יותר אנשים שצריכים מזון, אם צריך יותר מזון אז צריך שיהיה יותר חקלאות או חקלאות יותר יעילה, בקיצור..היינו בסיפור הזה כבר. [Host] בפרק הזה נתעסק בשאלה, איך שינוי האקלים משפיעים על החקלאות המודרנית ועל מה שיש לנו בסוף בצלחת . חוץ מהשינויים בטמפרטורה הממוצעת יש גם גורמים נוספים כמו, חוסר סדירות של משקעים, מליחויות במי ההשקיה, מליחות מצטברת באדמה וכד'... כל אלו משפיעים בצורה משמעותית על החקלאות שבסוף משפיעה על מה יהיה לנו בצלחת. בשביל להבין את הנושא יותר לעומק, דיברנו עם פרופ' שמעון רחמילביץ' - ראש בית הספר לקיימות ושינויי אקלים מאוניברסיטת בן גוריון.אחרי זה בשביל להבין איך פותרים את זה, דיברנו עם אורון בית-אור, COO בחברת Salicrop. אז יאללה בוא נתחיל… [Host]היי שמעון, שמחים מאוד שאתה כאן איתנו,נשמח אם תוכל להציג את עצמך למי שלא מכיר… [Guest] אני שמעון מחמילביץ', אני אקופיזיולוג של צמחים. למדתי ביולוגיה, תואר ראשון, מדעי הצמח, תואר שני ושלישי. המשכתי למה שנקרא בתר פוסט דוקטורט בארצות הברית. הייתי הרבה שנים בארצות הברית. הייתי באוניברסיטה שנקראת U.C. Davis, ואחר כך הייתי ברטגרס והייתי בהרווארד. בכל מקום עבדתי על תחומים אחרים. ב-U.C. Davis עברתי על השפעות פחמן דו חמצני גבוה על טיפורה של חנקן בצמחים. ברטגרס עברתי על השפעות של טמפרטורות גבוהות, הכל הלקות הביוטיות. ובהרווארד עבדתי על מה שנקרא הידראוליקה בצמחים, איך המים זורמים בצמח. ומשם הגעתי לשדה בוקר. ב-2007 קיבלתי את המשרה, סופית הגעתי ב-2009, ואני שם חוקר במכון לחקלאות וביוטכנולוגיה של אזורים צריכים, שזה כמו מחלקה. אצלנו זה בית ספר בינלאומי, יש לנו רק תלמידי מוסמך בדוקטורט ופוסט דוקטורט. אין לנו תואר ראשון, ומלמדים רק באנגלית. 60% מהסטודנטים זה מהעולם. הדרכתי די הרבה סטודנטים למאסטר ודוקטורט. ומכל העולם, מעל שלושים מדינות היו אצלי, כולל ג'נין, ירבן, מיינמרס, ארה״ב, איטליה, גנה, יש הרבה, בקיצור. זה המעבדה שלי, היא לא קטנה תמיד, היא די גדולה. אני מתעסק הרבה בשינוי אקלים, הייתי מנהל המכון לחקלאות וביוטכנולוגיה, אני יושב ראש האגודה הישראלית למדעי הצמח. אני גם יושב ראש של המכון לביטחון תזונתי באזורים צריכים. וגם עכשיו אני נכנס לתפקיד חדש, עוד שבועיים, ואני אהיה ראש הבית ספר לקיימות ושינוי אקלים על שם גולדמן וזונפלד ואוניברסיטת בן גוריון, שזה משהו גדול. אז אני מאוד מחובר לעניינים של סביבה וקיימות. אני לא אקולוג, אני אקופיזיולוג, אז זה, אבל אני כן מתעסק בעיקר במה שנקרא אקות אביוטיות, אקות בעברית זה סטרס. ואני מתעסק בעיקר באקות אביוטיות, אך על פי שאני כן עושה הרבה שיתופי פעולה, וגם ביחד עם אנשי אפישן רע החוק, עם אנשי חיידקים, מייקרוביום, עם אנשי מדיניות, עם אנשי אפילו סוציולוגים, כי הרעיון היום הוא לעשות, וזה הרעיון של בית הספר לקיימות ושינוי אקלים, לעשות מחקרים רב תחומיים או מה שנקרא. כאילו רב בין טרנס, פעם קראו לזה מולטי, אחרי זה, עכשיו זה טרנס דיסציפלינרי, בין תחומים שקושר, כי אם רוצים לעשות באמת להשפיע, אז חייבים לשלב ולהגיע מהמולקולה ועד למדיניות ויישום המדיניות. אז אני באמת מאמין בזה, בשילוב הזה, יש לנו היום פרויקט מאוד יפה על בטטות, שהוא באמת משלב את כל הדבר הזה, זה אני פחות או יותר. [Host]תוכל רק בבקשה להרחיב, אז מה זה בדיוק עקה אבי- יוטית? [Guest] עכשיו לגבי, כשאמרתי את המילה אקות אביוטיות, אז המילה אקה, זו מילה שאנחנו משתמשים בה, לפעמים היא לא כל כך נעימה לאוזן, אבל באנגלית, אנשים יותר מכירים את המילה סטרס, אז אקה זה סטרס, שהמצב הוא לא אופטימלי, זאת אומרת שהרבה פעמים, רוב הזמן המצב הוא לא אופטימלי, חוץ מבחקלאות, ששם לפעמים מביאים צמחים למצבים אופטימליים, בתנאים מסוימים. אז כשהמצב הוא לא אופטימלי, זה נקרא, מישהו נכנס לסטרס, ואנחנו קוראים לזה אקה, אקות, ואנחנו בדרך כלל נוהגים באופן גס, למיין את האקות לשני סוגים, לאקות ביולוגיות, שאנחנו קוראים להן ביוטיות, אקה ביוטית יכול להיות פרה שפר ואוכל את הצמח, יכול להיות וירוס, יכול להיות חיידק, יכול להיות קנימות, או פטרייה שפוגעת, מבחינתי אני איש צמחים, אני מדבר על הצמח, או אקה, אז זה מחולק לאקות שהן ביולוגיות, ואקות אביוטיות שהן סביבתיות, שזה יכול להיות מליחות בקרקע, יובש, קרינה גבוהה, קור, חוסר מים, רוח, מליחות, כל הדברים האלה שקשורים לדברים של הסביבה, איך הסביבה משפיעה, וכמובן שאם אנחנו מדברים על שינויים גלובליים, שינויי אקלים ומדבור, אז הם משפיעים באופן ישיר הרבה פעמים על מה שאנחנו קוראים האקות האביוטיות, הלא ביולוגיות, הסביבתיות, ואני חייב להגיד שיש קשור, כמובן, בין האקות הביוטיות, הביולוגיות לאביוטיות. כשלצמח לא טוב, אז לא טוב לו, אז הוא רגיש, ויכולים לתקוף אותו יותר, כשתוקפים אותו, אז הוא יותר רגיש לאקות הביוטיות, אז זה מין יחסים מדדיים בין כל האקות. אחת הבעיות באמת במחקר, כשאתה מסתכל על אקה מסוימת, אז כשאתה בודק אקה אחת, בטבע בדרך כלל זה לא אחת, זה שילוב של אקות, וזה משהו שאנחנו מתמודדים איתו במחקר, איך לפקור שילוב של אקות. וגם אם אני חוקר רק אקה אחת, אם אני נותן רק יובש, אז הרבה פעמים לצמח חם יותר, ופחות עלים, ויותר קרינה, ואז תוקפים אותו יותר פטריות, אז זה תמיד מורכב. זה אחת הבעיות המרכזיות שאני רואה במחקר של אקות בביולוגיה. [Host]אז רק מסכם רגע לראות שהבנתי נכון, יש שני סוגים של עקות. עקה ביוטית שזה מתייחס למצבי סטרס שנובעים מכוחות פנימיים לצמח (למשל וירוסים, חיידקים וכו', ועקה א-ביוטית, שזה מתייחס למצבי סטרס שנובעים מכוחות חיצוניים על הצמח (מליחות, טמפ' וכו') , שזה בעצם הסוג שנתעסק בו היום בפרק. ע מעניין אותנו לדעת האם המצבים האלה התגברו עם השנים, או שהתופעה הזאת הייתה תמיד ורק עכשיו אנחנו לומדים עליה? [Guest] אז קודם כל, התופעה עולה בגלל כמה סיבות, אחת, יש יותר חקלאות, אם יש יותר חקלאות יש יותר בעיות, אנשים נתקלים ביותר בעיות, אנשים צריכים, יש יותר חקלאות כי צריך יותר מזון, יש יותר בני אדם, האוכלוסייה גדלה, אז רק מהרגע שאתה גדל, הבעיה הגדלה איתה, אפילו אם נשארת באותו אחוז. בנוסף לזה, כמובן שגם מה שנקרא השינויים הגלובליים, הם משפיעים כמובן גם על הצמחייה, העניין של מים, שימוש במים, היום אנחנו משתמשים הרבה פעמים במים מושבים, שיש בהם מליחויות, המליחות הזאת משפיעה על הצמח, גם אם המליחות היא בכמויות קטנות, באופן רגעי ובזמן הקצר, בטווח הארוך זה מצטבר. המליחות מצטברת בטווח הארוך, אז כמובן שגם השינויים הגלובליים משפיעים, הטמפרטורות קיצון, האירועי קיצון, אני לא רוצה להגיד, אתה יודע, קשה להסתכל על כמה שנים ולהגיד הטמפרטורה עולה או כן, אנחנו יודעים שהיא עולה ואפילו באזור הנגב אנחנו יודעים שבעשרים שנה עברנו כבר את ה-1.5, כמו הם דיברו על ה-1.5 כבר עברנו אותה, אבל הצמח, אז זה משפיע. הטמפרטורה, החוסר סדירות של הגשמים, כי תמיד מדברים על ממוצע גשמים, לא תמיד הממוצע הגשמים הוא החשוב, לפעמים הנתון החשוב הוא הפיזור של הגשמים, וזה דבר שגם פחות מסתכלים עליו כי יותר קשה להסתכל עליו. יותר קשה להגיד, אתה יודע, בססמאות הפיזור הוא ככה, זה דברים שצריכים ללמוד לדבר עליהם, אז כן, אז הבעיה עולה בגלל שיש יותר חקלאות, יותר פעילות וגם כמובן השינויים הגלובליים והשימוש ב... לא רק, גם אנחנו משמשים נגיד במים חדשים, מים מושבים ושילובים של מים ושאיבות, אבל גם ההתרחבות של החקלאות, ההתרחבות היא, היום רוב החקלאות זה בנגב. אז יש התרחבות לאזורים יותר, שבהם הבעיות האלה יותר מוקצנות. הבעיות של המליכות ושל הקרינה ושל הטמפרטורה ושל הקור ושל החוסר סדירות. ה [Host] הזכרת קודם תופעה שנקראת מדבור, תוכל להרחיב עליה? מה זה בדיוק אומר ואיך משפיעה על החקלאות? [Guest] אני צריך להזכיר את ה... המדבור הוא בהגדרה היבשה, זה מעשה פגיעה בקרקעות, באדמות, שנוצרת כתוצאה משינויי אקלים, פעילות אדם, המלאכה, ואז אנחנו... ומדבור באופן היבש, זה הפגיעה של הקרקעות באזורים צחיחים. עכשיו, אזורים צחיחים, אנחנו מדברים היום, אנשים אומרים, מה זה אזורים צחיחים? זה לא קשור אליי, אבל למעשה, 42% מכדור הארץ היום זה אזור צחיח. כל ישראל נחשבת אזור צחיח, למעשה. מה שאנחנו קוראים dry land. אז זה, אז הבעיה, והמדבור זה בעיה ש... זה בעיה באמת גדולה, שמקצינה בעקבות שינויי אקלים, ובעקבות פעילות האדם, הפעילות האנתרופוגנית. ששימושי קרקע לא נכונים, או שימושי קרקע בכלל, וזה גורם לבעיות מורכבות, לא רק פגיעה בחקלאות, זה פגיעה גם בבריאות, יש יותר אבק, אנשים נושמים, לכן זה עניין מאוד מורכב, ושאזור צחיח והופך להיות צחיח, לפעמים הוא נמתש, וזה בעיה מאוד גדולה, שהיא כמובן משולבת עם שינויי אקלים. כמו שאמרתי, שינויי אקלים מקצינים את תופעת המדבור. והיא תופעה שיש לה, אם מדברים על חקלאות, אז מאוד מאוד צריך לשים לב אליה. בישראל יחסית אנחנו יודעים שיש הרבה חקלאות באזורים צחיחים, אבל לא תמיד החקלאות הזאת היא עוזרת לעתיד הגדול, אז מאוד חשוב שעושים את החקלאות הזאת, שהיא תהיה מה שנקרא מקיימת, או באנגלית sustainable, לפחות לחשוב על זה, אנשים חושבים על זה, וכבר לפי דעתי, המושגים האלה של מדבור, שינויי אקלים, קיימות, זה דברים שנכנסו לתודעה של רוב האוכלוסייה, אני חושב, והיום מדברים אפילו לא על Global Warming, המילה הזה Global Boiling, זה כבר הגענו לנקודה שאנחנו באמת, נקודות, באמת נקודה, לא יודע מה לחזור, אבל כי כדור הארץ כן ראה, במהלך האבולוציה שלו, במהלך ההיסטוריה שלו, הקיום שלו, אשר אחרי 4-9 מיליארד שנים, הוא ראה כן תקופות יותר קשות, פחות קשות, אבל לא בזמן שאנחנו פה כבני אדם, זה בוודאות. [Host] אז כמו בני אדם צמחים שנמצאים בסטרס מתפקדים פחות טוב, ובסוף באופן לא מפתיע זה פוגע בתפוקה שלהם. עכשיו הפער הוא כזה, מצד אחד עולה הביקוש למזון בגלל הגידול באוכלוסיה ומצד שני יש יותר גורמים חיצוניים שפוגעים בתפוקה של החקלאות. מה שמביא אותנו לשאלה, איך פותרים את זה?. איתמר: אז אורון?, האם תוכל לספר עליך למי שלא מכיר? 00:12 - אז שמי אורון ביתור, אני בן 47, בן קיבוץ גבים, היום חבר קיבוץ מעלה חמישה, אבא לארבעה ילדים, נשוי לאילת רזין ביתור שהיא אישיות לפני עצמה, הייתה עד לא מזמן המנכ״לית של הרשות המעמד האישה, והיום במסגרת השביעי באוקטובר מובילה את פרויקט דינה, בעצם של איזה ליווי משפטי, וכל הסיפור של הפגיעות המיניות שהיו באירוע הזה מול העולם, לאו"ם, כל הגורמים המשפטיים, אז כל זה ביחד זה בגאווה גדולה. 00:53 - אני אגורנום, תואר ראשון ושני מהפקולטה לחקלאות, ותואר נוסף במנהל עסקים. בעצם כל הקריירה המקצועית שלי מתעסקת בחקלאות, אם זה כי עבדתי בקיבוץ בחקלאות, ואחר כך התעסקתי, עבדתי בסטארט-אפים בתחום החקלאות. 01:11 באמצע היה לי תקופה של 11 שנה שבה ניהלתי את אזור הדרום בקרן ביטוח על עסקי טבע בחקלאות, קנאת, ובשלוש שנים האחרונות התעסקתי בתחום האגרו-סולארי, אגרו-PV, וברחפנים, בסטארט-אפים בעולם הרחפנים. 01:28 - ובשנתיים האחרונות אני בסליקרופ, ה-COO של סליקרופ, וגרם יועץ במשרד החקלאות לפרויקטים במשרד החקלאות. בן:מדהים ,אז תוכל לספר בהרחבה, מי אתם, ומה אתם בדיוק עושים? [Guest] 04:52- סאליקרופ היא חברה לטיפול בזרעים מסחריים. כלומר, אנחנו לא חברת טיפוח, על המדף שלנו אין זרעים שלנו, אין לנו זנים שלנו, אין לנו גידולים שלנו, יש לנו אבקות ותמיסות. ואנחנו לוקחים זרעים של ירקות שונים, של גידולים שונים, שאותם השותפים שלנו, תכף אני אסביר למה אני קורא להם שותפים, מבקשים מאיתנו לתת להם פתרונות. 05:20 - בגדול אנחנו פלטפורמת R&D, פלטפורמת פתרונות לבעיות של עקות אביוטיות, שגורמות לפחיתה באיכות וביבול. אז מה זה עקה אביוטית? זה כל מה שמחוץ לביוטית, מחוץ לצמח ומשפיע על הפנים שלו. בניגוד לעקה ביוטית שלמשל, זה מחלות ומזיקים שהיא אינרנטית, בתוך הצמח ועכשיו היא משפיעה על מערכות שונות בתוך הצמח. 05:49 - כאן אנחנו מדברים על חום, על יובש, על קור, על אדמות לא יציבות ועל מליחות או של מים או של הקרקע, שבסוף גורמים לצמח להיכנס לסטרס, בעברית עקה. וכשצמח הוא בסטרס, בדיוק כמונו, פשוט מתפקד פחות טוב, התפקוד פחות טוב, האפקט המיידי זה שהמכונה הזאת מייצרת פחות. 06:13- סאלי קרופ לוקחת את הזרעים האלה, בתהליך שנדבר עליו מעט אחר כך, מצליחה לתת לזרעים שאחר כך צומחים מהם צמחים, אפשרות לגדול בתנאי הקיצון האלה ולהחזיר חזרה את הכדאיות הכלכלית לגידול. אנחנו עושים את זה בגידולים שונים, הגידול המוביל שלנו זה עגבניות בשטח פתוח, יותר ספציפי עגבניות לתעשייה. אנחנו כרגע עושים את זה בברוקולי, בבצל בהצלחה גדולה, באספסת בהצלחה גדולה, בעגבניות בהצלחה גדולה, וככל שהשותפים שלנו מהעולם בישראל מבקשים עוד פתרונות, אנחנו לוקחים את האתגר ומחפשים מהי הנוסחה הכי טובה לאותו גידול, זן ועקה, כי כל גידול, זן ועקה, יש לו פורמולציה שונה. הגידול, הטיפול שלנו הוא טיילור מידד, לאקה, גידול וזן, יכול להיות שאני אקח זן של עגבניה של היינס, אחד, ואני אעשה לו טיפול מסוים ואני נמצא שטיפול מסוים, טיפול איקס הוא הכי טוב לו, ולזן אחר אני נמצא שטיפול Y הוא הכי טוב. 07:27 - אז זה מה שסאליקרופ עושה, התהליך עצמו הוא תהליך שמאוד דומה לתהליך של פריימינג, פריימינג זה מושג מעולם הטיפול והזרעים, שהמטרה שלו הוא להגדיל את אחוז הנביטה, קצב הנביטה והאחידות הצימוח בשלב הנביטה. 07:50- התהליך הוא מאוד מאוד דומה לזה ולכן התהליך שלנו אנחנו קוראים לו פריימינג לייק, אבל הוא לא פריימינג, הוא לא למטרות האלה, יש בתוך הפורמולציות שלנו חומרים שונים שמטרגטים את מערכות ההגנה של הצמח, מעירים אותם וגורמים לצמח להיות מוכן לפעם הבאה שהוא יפגוש את העקות האביוטיות האלו, הוא יוכל לתפקד בצורה מיטבית. איתמר: אוקי מעניין, אני סקרן לדעת איך נראה לנו איך נראה תהליך פיתוח ומחקר של מוצר כזה, תוכל להרחיב על זה? [Guest] 08:50 - אז אני אעשה לזה זום אוט ונתחיל דווקא מ-200 אלף רגל ונגיד על כל התחום הזה של אגריטק. אגריטק זה סייקלים מאוד ארוכים, זה עונת גידול. עכשיו עונת גידול יכולה לקחת 90 יום, 120 יום, 200 יום, אבל בסוף זה שנה. בארץ שלא כמו במדינות אחרות, אולי לכיוון המדינות המשווניות, בארץ שלנו יש עונה לכל דבר, אין שתי עונות אבטיחים, אין שתי עונות עגבניות לתעשייה. אין שתי עונות לאטישוק , יש לנו וואן שוט וצריך לדעת לנצל אותה טוב טוב טוב. אז אם סאליקרופ קיימת כבר כמעט עשור ובאופן תפעולי מלא בפורמט ש... בפורמט הקיים היום מ-2021, אז בסוף תעשה חשבון, בעגבניות לתעשייה אנחנו בסייקל החמישי שלנו. 09:50 - נכון שיש לנו מלא חלקות ומלא הצלחות ומלא מקומות בעולם, אבל כסייקל זה הסייקל החמישי שלנו. אז אני עכשיו יורד למעבדה, לעולם הזה, והשאלה היא שאלה טובה, כי באמת, איך אתה עושה שבעונה אחת אתה מביא מלא פתרון? אז בוא נגיד שבאה אלינו חברה חדשה בעולם העגבניות לתעשייה, ואומרת לנו חבר'ה, תקשיבו, יש לנו בעיה. 10:20- יש לנו אדמות מלוחות או מים מלוחים, אני משתמשת בזן הזה והזה של החברה הזאת והזאת, ואני רוצה שתמצאו לנו פתרון. אז אחד משתיים, אם הפתרון הזה כבר עשיתי לו כיול, כבר יש לי פתרון מדף, אני מוכר לו את זה. אז זה לא R&D, זה כבר הייתי ב-R&D, ויש לנו היום על המדף מעל עשרה זנים שונים של חברות שונות, שאני פשוט יכול למכור, ותמיד הזנים המובילים. 10:50 -אז אנחנו לוקחים את הזרעים האלה, עושים אצלנו תהליך של כיול, מפעילים עליהם עשר, עשרים פורמולציות שונות. 11:25- אחרי משהו כמו עשרים יום, בודקים את קצב הנביטה ואת אחוז הנביטה, ואז לוקחים את העשר פורמולציות הכי טובות. עם העשר פורמולציות הכי טובות, מגדלים את זה במתקנים, שיש לנו מתקנים מיוחדים, משתלות פה בארץ, במקרה הזה משתלות של חישתיל שהם שותפים נהדרים שלנו לדרך. 11:41-ואנחנו מגדלים את זה אצלם עד לגיל ועד לרגע שזה אמור להיות שתיל מוכן לשתילה. ואז אנחנו לוקחים אותם לסריקה במכשיר בחברה שנקראת אבוג'ין, זו חברה מפורסמת שיש להם מכשיר שנקרא פנו אקס, פנו ספק, סליחה, והמכשיר הזה הוא ממש כמו סיטי של צמחים, הוא סורק כמה עשרות של פרמטרים שהיום ידועים לנו. וגם למדע וגם לתעשייה, ונותן לנו איזושהי תמונת מצב מאוד מאוד מאוד מאוד מפורטת, בנוסף אנחנו לא מוותרים על הפן האנושי, ועושים גם ניקוד לפרמטרים שוויזואליים, אבל הופכים אותם לכמותיים, ביחד עם זה מכניסים את זה ל-AI, גם AI של המדענים, הראש שלהם, וגם ל-AI של ממש לצ'אטים ולכל מה שהיום פתוח לנו, ומקבלים את שלושת הפורמולציות הכי טובות, והכי נכונות, שמתאימות לצאת לשטח. 12:45- מכאן אנחנו יוצאים לעונה ראשונה, שנקראת, שבעצם נהוג לקרוא לזה POC, Proof of Concept, אבל אנחנו לא קוראים לזה ככה, כי אנחנו יודעים שזה כבר עובד, אנחנו פשוט רוצים לדעת מי הכי טוב. 12:59- אז לשותפים שלנו אנחנו שולחים שלוש שקיות, משהו כמו להקטר או שניים, אל מול הקונטרול שלהם, זה תמיד יהיה בשדה, תמיד בתנאים של המגדל. הם זורעים או שותלים את זה בהתאם להנחיות שלנו ומחכים לקטיף. ורואים מה הביא הכי הרבה יבול, אנחנו יכולים לבלבל במוח ולהגיד שאנחנו אוספים מלא פרמטרים בדרך, ואוספים, עושים מלא מדגמים, בסוף, בסוף, בסוף אנחנו סטארט-אפ שבא להגיד לשותפים ולקוחות שלו, אני מעלה לך את אחוז, אני מעלה לך את הנביטה, אני מעלה לך את האיכויות, במידה ויש לך עקה בשדה. 13:39 -אז זה מה שמעניין בסוף, בסוף מעניין את כולם, יבול ואיכויות. אז אם העליתי לו את הבריקס, או אם העליתי לו את היבול, או אם העליתי לו את גודל העגבנייה, או כל מיני פרמטרים כאלה, והחזרתי אותו להיות כלכלי, זה המטרה שלנו. אנחנו לא חברה שעושה ניסויים, עשינו את זה כבר, על הבסיס של הניסויים שלנו זה נעשה, אנחנו חברה שהיום מתעסקת בפרקטיקה. מקבל זרעים תעשייתיים של חברה, של לקוח, שהופך לשותף שלנו, והוא הולך לשדה, תכלס לשטח, גדל, מה היבול הכי טוב? שנה שנייה Pre מסחרי, כלומר עוברים כבר לעשרה הקטר, חמישה ביקורת, חמישה מטופל, מעדיפים במספר אתרים שונים, עם מספר עקות שונות. 14:20 ובשנה השלישית, אנחנו הופכים ל-Pre מסחרי, כבר אנחנו מדברים על מכירה, או הגדלת גודל, סדר גודל של 30, 40, 50 האקטר, וככה זה עובד לנו, ככה זה עבד לנו בזן, בבצל, וביטבתה שעשינו להם, טיול לזן וולקנה של קצת, שבסופו של דבר השנה העלינו אותו ל-49 אחוז עלייה באיכות וביבול ביחד, 40 אחוז ביבול ו-49 אם לוקחים בחשבון גם את האיכויות, כך בספרד, עשינו בדיוק בתהליך הזה בספרד, בסנגל, חברה שקוראים לה קאגומי, חברה יפנית ענקית, לקחנו את הזנים שביקשו, שנה ראשונה עליה של 20 אחוז, שנה שנייה הכנסה של זנים נוספים, וכבר במכירות. מספיק 15:07 - אנחנו היום מוכרים בסדר גודל של כמה מאות אלפי שקלים בשנה, בעיקר, בעיקר בשוק הישראלי, ואנחנו מתעדדים למכור, להקדיש למכירות שלנו בספרד, ובמספר מדינות נוספות שכבר אנחנו מראים הצלחה שנה שנייה. 15:27- למשל, אחת מהן היא טורקיה, טורקיה עם כל הסיפורים וכל העניינים והכל, בסוף אנחנו הגדלנו את הפרויקט שלנו השנה בטורקיה, מחלקה אחת לחמש חלקות בשלושה אזורים שונים, עם החברה הכי גדולה בטורקיה, מהעשר הגדולות בעולם בתחום העגבניות לתעשייה, ואנחנו מאוד מאוד גאים בזה, ומקווים שהעונה הבאה כבר נראה הזמנה של כמויות מסחריות. 15:52 - וזה זה, סדר הדברים, ככה זה עובד, ככה זה עובד בהגווניות, ככה זה עובד גם בעגבניות לשוק, למפרש מרקט מה שנקרא, עם חברת באייר בהודו, עם הצלחות אדירות, שם זה small holders farms, חקלאים קטנים שמגדלים אייקר או שניים לכל היותר, אז אנחנו מדברים על כמויות קטנות הרבה יותר אבל אבל עם מרקט הרבה יותר גדול, עם כל קילו שם שווה הרבה יותר כמובן, עגבניות למאכל, וזה שווה הרבה הרבה הרבה כסף, והם העלינו להם בחמישה אחוז, זה אדיר, 16:28- אבל בפועל העלינו להם את זה כמעט ב-40 אחוז, את היבול תחת תנאי חום ומליחות, וזה אירוע ענקי, שכולו, כולו, כולו מנהל על ידי חברת בייר הגדולה. אז ככה זה עובד, ככה הסיפור הזה עובד, מלקוח שיש לו צורך? כיול במעבדה, יציאה לשדה לעונה ראשונה, פרי מסחרי עונה שנייה, עונה שלישית מסחריות. בן: אוקי אז אני רוצה שנייה לסכם, בשלב הראשון לקוח מגיע אליכם ומציג איזו בעיה בזרעים מסוימים - אם יש לכם מוצר מדף אתם מוכרים לו, אם לא, אתם מבצעים מניפולציה כזאת או אחרת במעבדה על הזרעים.אחרי זה יוצאים לשדה לעונה ראשונה - לבדוק מתוך כל הפורמלות מי הכי יעילה, בסוף אחרי כמה עונות, 3? מגיעים לדרך הכי יעילה ואת זה בגדול בסוף מוכרים. מגניב הבנתי, מעניין אותי להבין איך עובד המודל המודל העסקי של כל האירוע הזה ואיך בחרתם לתמחר את המוצר? [Guest] אוקיי, אז כמו שאמרתי, קודם כל, אנחנו מראש מתעסקים רק עם זרעים, היום עם זרעים קלים, עם זרעים קלים של משקל, שבכילו אחד אני יכול לטפל באלפי דונמים, או במאות דונמים, או בעשרות דונמים. מהסיבה שזה high profit crops, זאת אומרת הזרעים האלה מייצרים גידולים, של הגידולים האלה יש רווח גדול לחקלאי, high margin seeds לחברות הזרעים, אז אנחנו כחברה שצריכה לייצר ערך לחברה ולמשקיעים שלה, מטפלים ומתעסקים היום רק עם העולם הזה, מה שיש בו, high margin וhigh value, בכל שכשרת הערך. וכשאני מוצא את הפתרון, אני יכול להכניס עוד 20-30 אחוז בעלות הזרע, וכולם ישמחו. שלא כמו בגידולים כמו hunger crops, פירס, חיטה, סהורה, שאלה גידולים שמראש אין רווח בהם, ולכן הם לרוב עם ספסיזיות ממשלתיות, ושם אנחנו יודעים לתת מענה, אבל השותפים האסטרטגיים שלנו צריכים להיות, קרנות גדולות, הבנק העולמי, שותפים כאלה שבאים ושמים כסף כדי להציל את העולם. אז כן, יש לנו פתרון לגידולים האלה, יש לנו אפילו פתרונות טובים, אבל כרגע, כחברת סטארט-אפ, אנחנו מאוד מאוד מאוד ממוקדים. על מה אנחנו ממוקדים? על גידולים שיש בהם נפחים גדולים בשטחים פתוחים, שיש מספיק מקום לתת ביס. האסטרטגיה היא שיווק שלנו בגדול, זה להראות, קודם כל, אם נכנס גידול חדש, אז אנחנו מראים שזה עובד, כמו שהסברתי מקודם, על תהליך הקיול שלנו, מעבדה, שנה ראשונה, שנה שנייה, ואז אנחנו מתמחרים אותו לפי הקטר, ולא לפי אלף זרעים, כמו שמקובל בענף, כי אנחנו מתמחרים את זה לפי הערך שזה מביא לחקלאי. אם אני העליתי לו את הגידול ב-20-30 אחוז, אז יש לי יכולת לקחת מחיר אחר מאשר גידול שהעליתי לו רק ב-10 אחוז, במדינה ענייה שהתמחור שם שונן. לכן התמחור שלנו פר גידול. התמחור שלנו אפילו משתנה בין מדינות, כי בכל מדינה מקבלים משהו אחר, אבל אני אתן את הדוגמה של העגבניות לתעשייה, כי הדוגמה הכי נוחה, כי אנחנו עובדים בה היום. בחמש-שש מדינות, במספר זנים שונים. המחיר שלנו פה בארץ הוא מחיר שהוא חיתוך של הרווח שאנחנו, הערך המוסף שאנחנו מובילים לחקלאי, אותו דבר אנחנו מתמחרים אותו בהקטרים, במשהו כמו 180 דולר להקטר, בספרד היום, בין 180 ל-220, תלוי במיקום. ובבצל התמחור אחר, אבל שוב, האסטרטגיית התמחור שלנו הייתה שכשהבנו שאנחנו צריכים להיכנס לשוק מסורתי, שהוא מאוד מאוד מאוד ותיק, אין בו גם שחקנים חדשים, אין בו מדריכים חדשים, כולם כולם פה עם שערות לבנות. אנחנו צריכים לבוא ולתת להם ווין ווין, והווין ווין זה לבוא ולהגיד בואו תראו שזה עובד, בעונה הראשונה, ניקח לכם מהעלייה ביבול, ובעונה השנייה כבר תקנו. אז הנה השנה שאנחנו מוכרנו במעל 5,000 דון המגווניות תעשייה בישראל. 60% מזה תשלו מראש לאלה שכבר הראינו להם שנה ראשונה, שנייה ושלישית שזה עובד, ולמגדלים חדשים זה על פי העלייה ביבול. [Host] טוב אורון, תודה רבה על הזמן שלך, לפני שנסיים נשמח אם תוכל לשתף אותנו קצת מה האתגרים המרכזיים שאתם מתמודדים איתם [Guest] אוקיי, אז אני אחלק את האתגרים לשלושה. האתגר ברמת התחום, אגריטק. האתגר הטכנולוגי. והאתגר בענף, אתגר מלמול החקלאים. שמעתי אתכם גם בפודקאסט הקודם, שדיברו על בי הירו והחברה, שאנחנו ניגע באותם דברים. אבל אולי נתחיל באמת מאחרון, וזה מתקשר אותי במה שמעתי בפודקאסט הקודם, אבל זה גורף לעולם החקלאות. החקלאים, שזה עם נפלא. אבל הם אנשים מאוד מאוד מאוד מסורתיים. לגרום לחקלאי לרצות לעשות איתך שיתוף פעולה, זה מחת ברמת שחק. כאילו צריך לפעול על השותף האידיאלי שמוכן לחדש, מוכן לסכן, אולי אפילו בחינם, כמו שפה היה עודי ממעוז חיים, היה מוכן לקחת איתנו סיכון ולסכן כמה דונמים. ובסופו של דבר הסיכון הזה השתלם לו בריבית דריבית, זה השתלם לו... אז אם תו שותף כזה, שהוא גם מסודר וגם נותן לך חופש פעולה, וגם אחר כך רואה את ההצלחה ומוכן לקנות, זה אבולוציה מאוד מאוד מאוד קשה. בטח אם זה קורה לנו בשלוש שנות, זה משהו מאוד קשה, ובזה אנחנו גאים, בזה שאנחנו מראים לחקלאים שזה עובד, והחקלאי מוכן לקנות יחסית די מהר. טכנולוגיה חדשה, זה אתגר וזה הישג, אבל גם לא הצלחנו. זאת אומרת, לחקלאים אחרים, שאנחנו באים ואומרים להם חבר'ה בואו נגן עליכם מחום, כי מליחות אין להם בדוגמה, אבל קוד חום, הם לא רואים קול שני וחמישי, אבל המליחות היא אינרנטית. תבוא ולהגיד לו, תשמע, זה תעודת הביטוח שלך, אם יבוא חום זה יגן עליך, זה מאוד מאוד מאוד קשה לשכנע. לעומת זאת, באתגר המליחות, זה אינרנטית, זה פה, זה נשאר פה להרבה זמן, האדמות על איום מליחות, כנראה פור אבר, ופה זה תעודת אחריות, אני אומר לו, אם תהיה הקל את מליחות, יהיה לך פחות עיבוד יבול, וזה עובד. אז האתגר של למכור לחקלאי טכנולוגיה חדשה, הוא קשה, ומה גם, שכל חקלאי רוצה לראות את זה בעיניים שלו. כל חברה, כל חקלאי, אין פה איזה סייבר לחיצת כפתור, אני אומר לו, הנה, AI עובד, רק תדייק אותו, לא. צריך להתחיל עם כל אחד, מההתחלה, ולכן המודל שלנו, למשל פה בארץ היה, שבהתחלה אנחנו נותנים לחקלאים את השירות הזה בחינם, ולוקחים כסף רק מעלייה ביבול. כלומר, בכל שדה אני שם קבוצת ביקורת גדולה, ואת הטיפול, ואני לוקח ממנו 30% מעלייה ביבול, כי זה הרי תוצאות המפעל, זה מה שהוא נותן לי. אין עלייה ביבול, הוא לא ישלם, אני חושב שזה מודל מאוד ייחודי, אנחנו גאים בזה שגם נתנו לחקלאים את האפשרות להעיז, וגם את השמחה לשלם, כי הייתה להם עלייה ביבול. אז זה אתגר אחד, אתגר שכל מי שעובד בחקלאות, בסטארט-אפים, מתמודד מולו. האתגר השני זה טכנולוגיה, תשמע, הטכנולוגיה עצמה היא טכנולוגיה חדשנית. היא לא חדשנית בוויזואליות שלה, אין פה שום מכשיר חדשני, אין פה, הכל מה שרואים זה דברים שכבר נעשו ב-20-30 שנה האחרונות. אבל לבוא, תחום הטיפול בזרעים הוא תחום מאוד מתפתח, תחום הטיפול בזרעים זה למשל לטפל בהם, כמו שאמרתי, פריימינג, לעשות להם פלטינג, זה איזשהו ציפוי שיהיו באותו גודל, או בראשינג, לתת להם גודל אחיד. יש עולם שלם של טיפולים בזרעים, שהוא עולם יקר, הוא מעלה את ערך הזרע, הוא מתאים רק לזרעים עם עלויות גבוהות. לסקטור מאוד מסוים, לבוא ולהכניס עוד טכנולוגיה על הדבר הזה, ולהגיד שאנחנו גם לוקחים און-טופ על הזרעים היקרים, עוד 20-30 אחוז, עם טכנולוגיה לא מוכרת, מה גם שאנחנו לא מספרים מה יש בפנים? אתגר נוסף. והאתגר של תחום האגריטק, אנחנו נותנים את זה בדוגמה שאם אגריטק זה נישה, טיפול בזרעים זה נישה של נישה, וטיפול בזרעים לטובת עמידות, לתנאים הביוטיים זה נישה של הנישה של הנישה. והגיוס כספים לטובת הדבר הזה, הוא מאוד מאוד מאוד קשה, צריך משוגע לדבר. בכלל עולם האגריטק הישראלי, אין בו כל שני וחמישי אקזיטים. בגלל הסייקלים הארוכים, האקזיטים הם מאוד מאוד ארוכים, צריך קרנות ומשקיעים עם כיס עמוק, אורך נשימה, והרבה הרבה אמונה בדרך. כי בלי זה, זה לא עובד, ולכן רשות החדשנות פה היא נכנסת לתמונה בטח בסיטואציה הנוכחית, נכנסת לתמונה עמוק, גם מכירה קרן ממש, וי-סי להשקעה בחברות, גם תומכת בפרויקטים, ובלי זה, בלי פתרון לאתגר הזה של גיוס כספים, אין לאגריטק פה זכות קיום. זה לא עובד על כמעט, נורא קשה לגייס כסף בסיטואציה הנוכחית, בטח בשנתיים האחרות אנחנו כבר לא במחצית הראשונה של 2021, שמה התמונה נראיתה אחרת. אז אם נסכם, במאקרו, עולם גיוס הכספים, הטכנולוגיה, הכנסת טכנולוגיות חדשות, והשמרנות של המגדלים, הם שלושת האתגרים שאנחנו מתמודדים איתם, ואני חושב שזה די גנרי בתחום. [Guest] אז אני אגיד שאני, מבחינת החקלאות ומה שהיא יכולה לספק, אנחנו נמצאים באתגר מאוד גדול. אנחנו צריכים לספק גם כמות, אבל גם איכות. האיכות הזאת היא נפגעת מהרבה דברים, לא רק מהקות הביוטית, זה שה-CO2 עולה באטמוספירה, זה למעשה בשלב בסיסית זה טוב לצמחים, צמחים אסר להם CO2. אבל זה פוגע נגיד באיכות של ההיוול, מבחינה התזונתית של ההיוול היא יורדת. כלומר, אנחנו רואים בטווח ארוך, אבל אני אופטימי מזה שכן אנחנו יודעים היום להסתכל על זנים שונים שיהיו עמידים, וכן יהיה... יש הרבה תעשייה שמסתכלת על הדברים האלה ורואה את הפתרונות לעתיד, וכנראה כשיהיה רע מאוד, אז אנשים יבינו ששם, שצריך להשקיע שם. אז הרבה פעמים צריך להתדרדר לאנשהו בשביל להתקדם. [Host]אנחנו היינו "איך פותרים את זה"- אם אהבתם, נשמח שתעקבו אחרינו ותמשיכו להאזין גם לפרקים הבאים. [Host]:תודה רבה לליאור פארי על הסאונד ועל המוסיקה המקורית, לגוגל פורסטארטאפס על האולפן, וכמובן תודה לפרופ' רחמילביץ' ואורון בית-אור. איתמר:תודה גם לכם שהאזנתם. נתראה בפרק הבא, עם בעיה חדשה ופתרונות חדשים.