[Host] ב 2021 כמות הפחמן שנפלטה לאטמוספרה בגלל שריפות יער - הייתה כפולה מכמות הפחמן שנפליטה מכל תנועת המטוסים העולמית באותה השנה. והאמת שזה אפילו לא אמור להפתיע אותנוֿ, לפי מחקר של נאס״א מאז שנת 2000 יש עלייה משמעותית במספר השריפות הגדולות שפורצות בעולם. השריפה הענקית שמשתוללת בימים האחרונים בלוס אנג׳לס היא רק דוגמה אחת. וזה מן מעגל כזה, כי הפחמן שנפלט בעקבות השריפות בעצם מעצים את תהליך ההתחממות - וזה גורם ל.. ניחשתם נכון, לעוד שריפות. כדי להבין איך אפשר לפתור את הבעיה הזאת נארח היום את ד״ר ג'ניה יורקובסקי [b]- המייסד של חברת firewave, בשביל להבין ממנו איך הם מנסים לפתור את זה. [Host] היי ג׳ניה! תודה רבה שהצטרפת אלינו היום, תוכל לספר קצת עליך למי שלא מכיר? [Guest] אז אני, שנים ג'ן ירקובסקי, אני עשיתי דוקטורט בפיזיקה באוניברסיטת תל אביב, התעסקתי בדוקטורט במערכות ביולוגיות, ספציפית, התעסקתי בהתמיינות של תאי גזע, ומידול בעצם של איזשהו תהליך מורכב ביולוגי, אז לא קשור לסריפה... כשסיימתי את הדוקטורט התחלתי לעבוד בחברת Medical Device, הצטרפתי לחברה די מוקדם, היינו משהו כמו 25 עובדים והייתי בחברה הזאת 7 שנים, חברה בשם Side Diagnostic, בנינו מכשיר לספירת דם עם טיפה מאוד מאוד קטנה של דם ובעצם ולידיתי את החברה, כי אני הייתי חלק מהחברה משלב של אף טיפוס דרך ניסויים קליניים, בנייה של פס ייצור וממש יצאה לשוק ללקוחות ושם בעצם למדתי הרבה מאוד על איך בונים מוצר פיזי, איך משלבים בין המוצר הפיזי לתוכנה ולפונקציונליות והשירות ללקוח ומשהו כמו לפני 3 שנים התחלתי מאוד להתעניין באקלים, התחלתי לקרוא הרבה ספרים, מאמרים על אקלים והיה לי מאוד ברור שזה מה שאני רוצה לעשות בהמשך, ואז באיזה קיץ של, לדעתי זה היה קיץ של 22, הייתי עם המשפחה שלי ביוון, טיילנו שם וכשחזרנו התחילו שם שריפות עצומות באיי איי ויה, האיי הכי גדול ביוון ואני ממש זוכר, אני יושב בערב מול מול ויינט לדעתי זה היה וממש יש שם תמונות וסרטונים שאנשים מפונים ותייר כזה עם ילדים על הידיים ממש שהוציאו אותם מהמיטה באמצע הלילה לפנות אותם וזה היה נורא מוזר לי שזה בא בהפתעה כל כך גמורה שאני לא ציפו לזה ומשם בעצם התחלתי לחקור את העניין הזה של שריפות יר, מערכות לגילוי שריפות יר וזהו, וככה זה התגלגל לאיפה שאני היום. [Host] ותגיד , תמיד התעניינת בעולם היזמות, או שפשוט ניתקלת בבעיה הזאת ואמרת אני חייב לעשות משהו? [Guest] את האמת לא התעניינתי כל כך ביזמות, יותר מזה אני אגיד לך, לא ראיתי את עצמי בתור יזם, כלומר יש הרבה מאוד דברים, תמיד ראיתי בעצמי יותר חוקר, זה נכון שאם השנים בסייט דיאגנוסטיק התחלתי לנהל שם בהתחלה צוות אחת, אחר כך זה היו שני צוותים ובאמת ראיתי שלמדתי לעשות את זה תוך כדי, כלומר בהתחלה לא הייתי טוב בזה, כן, אבל לאט לאט למדתי לעשות את זה וראיתי שאני גם יודע לנראה אנשים אבל לא חשבתי באמת על יזמות, ברגע שהתחלתי לחשוב על שריפות יר ועל מערכות ואיך אפשר לגלות אותן, עשיתי, נרשמתי לאקסלרטור של קקאל כנרת, במרכז חדשנות כנרת, וזה היה אקסלרטור שבאמת פעם ראשונה התחלתי ללמוד מה זה יזמות, מושגים ביזמות, מה זה... קנבס, ומאז, כן, באמת לא ידעתי כלום, לא ידעתי, הייתי מאוד רחוק מזה, אבל בסוף האקסלרטור היה לי די ברור שזה מה שאני רוצה לעשות, וזהו, ההחלטה בעצם התקבלה אחרי האקסלרטור, לא לפני. [לא בטוח צריך אבל נקליט - בן]: וואו, מה גרם לך לחשוב שאתה יכול לפתור את הבעיה הזאת בצורה טובה יותר? כן, בגדול רוב המערכות, או כל המערכות שיש היום, ושהיו לפני שנתיים כשהתחלתי לחקור את התחום הזה, הכל שייך לאחת משלושת המשפחות, כן? יש את הלוויינים, יש מצלמות שמנסות לראות שטח גדול ומחפשות או עשן או חתימה של טמפרטורה ב-IR, או סנסורים, ו... וכל משפחה יש לזה את החסרונות ואת היתרונות, אז למשל, לוויינים זה פתרון שיודע להכסות שטח גדול, אבל הרזולוציה שלה הוא מאוד לא... הרזולוציה היא מאוד לא טובה, וזה יכול לגל... זה בעצם, השימוש של זה הוא יותר לניהול שריפה, ופחות על גילוי מוקדם. יש את המצלמות, שזה פתרון מעולה לשטח פתוח, שטח שהוא מישורי, פתוח, שאתה יכול לשים מצלמה אחת ולתצפת על שטח גדול. הוא עדיין תלוי, כן, אתה צריך שדריה, שדריה ישיר לאש, כן, גם לחתימה של טמפרטורה וגם עשן בגדול, וברגע שאתה נמצא ביער צפוף, אז יש לך דיליי מאוד מאוד גדול בין תחילת הדליקה בעצם, כן, לגילוי, כי לוקח זמן עד שיש לך מספיק עשן לראות אותו מרחוק, ואם אתה נמצא באזור שהוא עררי, אז... עוד יותר קשה, כן, כי אתה יכול, השריפה יכולה להיות מוסתרת מאחורי איזה ער, ואז אתה פשוט לא תראה אותה, או שתראה אותה מאוד מאוד מאוחר. אז מה שנשאר זה פתרונות של סנסורים, פתרונות של סנסורים, כל הפתרונות שיש היום, זה מבוסס על בעצם שלושה פרמטרים, בגדול, זה מדידת גזים, בעיקר CO2, זה מדידת לחות, כי מה אם זה תוצר של שריפה, אז אתה יכול למדוד לחות, וככה לדעת שיש שריפה בקרוב, ובכלל קריאות מקום וטמפרטורה. עכשיו הסנסורים האלו, הדבר הראשון שראיתי, זה זמן תגובה מאוד איטי, כלומר, אם הסנסור בפוקס נמצא קרוב לשריפה, אז אתה באמת יזהה את זה בדקות, אבל מספיק להיות חמישים, שישים, מאה מטר מהשריפה, זה כבר לוקח שעה, או שעתיים לזהות שריפה, ויש הרבה מאוד פולס פוזיטיב, וזה בעיה, אז בעצם, מאוד מהר היה לי ברור שהפתרונות שקיימים היום, הן פתרונות ש... עוזרות לצמצם את הנזקים, אבל מתקשות בלמנוע את השריפה, בעצם למנוע התפשטות של שריפה, כן, כמעט בכל מקרה, השריפה היא מצליחה להתחיל להתפשט, וזה לוקח זמן ומשאבים לכבות אותה, אפילו אם יש מערכת, וגם כחלק מהתובנה, גם ראיתי שכמעט ואין עדיין מערכות, כלומר, אתה בתור לקוח לא יכול לבוא עכשיו לאמזון ולקנות מערכת כזאת, זה הכל מאוד מאוד תפור ספציפית בשבילך, הכל כזה ברמה של פיילוטים וברמה של בואו נבדוק, וזה גם איזושהי איזושהי אינדיקציה שהשוק עדיין לא בשל, אין עדיין בשלות בשוק, וזה זמן טוב להיכנס, כן, כלומר, זה זמן קשה להיכנס מצד אחד, כי יש את כל החינוך של השוק, ואתה צריך להילחם על כל הכוח, אבל מצד שני, זה גם זמן טוב, כי זה אומר שאין עדיין שליטה, ואין עדיין, זה לא רווי בחברות. [Host] מדהים, אז אם נלך צעד אחד אחורה. נשמח אם תוכל להסביר לנו טיפה יותר לעומק על היקף הבעיה, וההשפעה שלה על העולם שלנו? [Guest] אז יש שריפה, שריפה זה משהו שמשפיע בהמון אופנים, מה זה שריפה? כן, שריפה בדרך כלל מתחילה ברוב המוחלט של המקרים, זה מתחיל מהמעשה יד אדם. זה יכול להיות בדל סיגריה שנזרק מאוטו, זה יכול להיות באיזשהו מסלול טיולים שמישהו עשה איזושהי מדורה, עשה קפה ולא חיבה את זה מספיק טוב, זה יכול להיות קצר חשמל. חלק מהמקומות, זה גם יכול להיות מברק ומשהו שהוא מקור, מה שנקרא מקור טבעי, אבל למשל בארה״ב 85% מסריפות יר זה מעשה יד אדם. בישראל זה אפילו יותר מזה, זה קרוב ל-100%, כי רוב השריפות זה או מטיילים, חברת חשמל, או שטח אש. כן, יש הרבה מאוד שריפות בגלל שטח אש. אז קודם כל, אז זה מעשה יד אדם. שינית, ברגע ששריפה מתחילה, בהתחלה היא מתפשטת לאט, אבל היא מגבירה את הקצף. ואז אחרי משהו כמו 20 דקות, לפעמים יותר מהר, ולפעמים זה גם יכול לקחת שעה או שעתיים, היא מגיעה לאיזשהו סטיידי סטייט, היא מתחילה לאיזושהי מהירות התפשטות קבועה, ואז היא יכולה להתפשט גם שלוש מטר בדקה, שש מטר בדקה, כן, במקרים קיצוניים זה יכול גם להגיע לעשרות מטר בדקה, כלומר התפשטות די מהירה, ומאוד קשה לעצור אותה, גם לעצור מבחינת שהיא לא תתפשט, וגם לכבות אותה בסוף, כן, הרבה פעמים גם מנסים לעצור ונותנים לדוח לבד. ואז קודם כל כדי למנוע התפשטות, ומה שעושים זה, כן, זה איזשהו, זה בעצם לעשות שטחי הפרדה, כן, שטחי, איך זה נקרא, או הברחה עליהם מילא, אזורי חייס, כן, אתה בעצם, אתה לוקח חלק מהיער ואתה קורד את העצים, אתה מוריד צמרות עצים, כדי לא לתת לאש לעבור מצד אחד לצד שני. וזאת הדרך הכי אילה בעצם למנוע התפשטות, כן, אתה יכול לדבר עם אנשי קקא, לאנשי רתק, כולם אומרים בעצם שזה כבר די ידוע, וגם בארה״ב. הבעיה שזה מאוד יקר, וגם לא כולם רוצים לעשות את זה, כי חלק מהאנשים עוברים לגור בקרבת יער, כדי לגור בקרבת יער, והם לא רוצים עכשיו להתחיל לקרות יציא מסביב לבית שלהם, או ליישוב שלהם, אז יש בזה הרבה בעיות, גם כאלו. ובסופו של דבר, אז אמרנו שאין לנו הרבה זמן להגיב, ברגע ששריפה מתחילה צריך להגיב מאוד מהר, והתגובה בנויה משני אספקטים, קודם כל זה גילוי, ושנית זה תגובה עצמה, כן, כלומר להיות, להגיב לשינוי. ושני גברים אלה חשובים, אם אחד מהם לא מתקיים, אז אתה לא מצליח להגיב מהר. ולכן אמרנו בזמנות שהתחלנו לחשוב על זה, שנתחיל מגילוי, כי אנחנו מאוד מאמינים, גם שאם בעיית השריפות שהיא הולכת ומחמירה, אפשר גם לגעת בהמשך על איך זה קשור לאקלים, אבל אנחנו כבר די יודעים שזה קשור לאקלים ושזה מתגבר, ולכן יש יותר ויותר חברות שחושבות על דרך לעשות כיבוי אוטומטי, אם זה עם דרונים, אם זה עם אמצעים אחרים, ומה שמשותף בכל החברות האלה, שהחברה שרוצה לעשות את זה, היא צריכה לדעת מאוד מהר איפה השריפה, כי ברגע שהשריפה היא כבר גדולה, זהו, חייבים לקרוא לקבעים, מטוסי כיבוי, מסוקי כיבוי, זה כבר כן אירוע אחר לגמרי, אבל אם אתה מצליח לתפוס שריפה קטנה, אז גם יש בעצם שיטות אחרות לכבות, ולכן אנחנו די מאמינים שזה העתיד, כן, יהיו יותר ויותר חברות שיפתחו מערכות לכיבוי שריפות אוטונומיות, וכל החברות האלה יצטרכו גילוי מאוד מאוד מוקדם, ובגלל זה אנחנו שם, כי אנחנו רוצים לא רק לגלות, אנחנו גם, אנחנו יודעים לגלות את זה ולתת מיקום מדויק של שריפה, שזה בעצם מה שצריך כדי לכבות אותה, להגיע לשם ולכבות מהר, וכמו שאמרתי, ב-85% מהשריפות זה מעשי יד אדם, לכן אנחנו גם לא צריכים לרשת את כל ה... הערות במדינה נתונה, אנחנו, מספיק לנו להיות באזורים שהם קרובים לפעילות, בעצם לאזורים בהם יש פעילות גבוהה של אנשים, זה יכול להיות מגורים, זה יכול להיות טיולים, זה יכול להיות קמפינג סייט וכאלה, אז זה זה. עכשיו, נזקי שריפה, כן, אפשר לחלק אותם להרבה מאוד מעגלים, המעגל הראשון זה הכיבוי, מאוד, כלומר הנזק של השריפה, כן, כמה עולה לכבות שריפה, גדל אקספונציאלט עם הגודל שלה, כן, יש לך יותר אנשים, יש לך יותר צוותים שפועלים, יותר אמצעים, כן, מטוס אחת שזורק חומר אנטי בירה, יכול להגיע למרכיב של שלוש מאות אלף דולר, מטוס אחת, אוקיי, אז זה, באמת זה מגיע מהר מאוד למיליוני דולר עם כיבוי שריפה, מעגל שני זה הנזק שהשריפה עושה, זה נזק סביבתי, נזק לפינו אנשים, בתים נשרפים, עסקים נשרפים, ומעגל שלישי זה בעצם... מגיע באקוסיסטם, כן, זה משפיע על מים שנמצאים באזור, כי זה מייצר הרבה מאוד עשן, כן, זה משפיע לנו על הבריאות בצורה ישירה, ולכן כשאתה סוכם את כל הנזקים האלה, כן, אז אתה יכול, היה יצא מאמר לפני קצת פחות משנה, ממש נתנו איזשהו כימות כזה, כימות מאוד רחב, אבל הם דיברו על מחיר של בין ארבע מאות לשמונה מאות מיליארד דולר בשנה, בארה״ב. אוקיי, נזקי שריפה. כשהם לוקחים, שוב, מאוד קשה לכמת את זה, כי זה הרבה מאוד מעגלים, אבל אם אתה לוקח את כל המעגלים האלה, ואתה אפילו מדבר על אזור מסוים, שלא יודע, שהתעשיית התיירות שלו נפגעת בגלל שריפות, כן, אז אתה מגיע לסכומים עצומים, רק בקליפורניה, כן, אם אנחנו מסתכלים על ארבע, חמש שנים אחורה, אנחנו רואים שרק הסופרשן, כלומר רק הכיבוי שריפות, עולה להם באזור השלוש וחצי מיליארד דולר בשנה. זה סכומים מטורפים. זהו, אז זה הסיפור עם נזקי שריפה. עכשיו מבחינת הקשר בין שריפות לבעיית האקלים, אז זה גם, זה משהו שהוא מאוד מעניין, כי אם אתה לוקח ספרים או מאמרים, מלפני אפילו כמה שנים, ואתה מסתכל על הפאי צ'אר, כן, אתה מסתכל על גרפים כאלה שמציירים לך מעגל, ומאיפה מגיע האפליטציה סי או שתיים, כן, אז שלושים אחוז זה מ... מייצור חשמל, לעוד שלושים אחוז זה מבנייה, כן, מייצור של מלט, וכמעט באף מקום אתה לא רואה כמה אחוז מגיע מסריפות יער. למה זה? הרי לכולם ברור שברגע שיער נשרף, יש פליטה של סי או שתיים. אבל מה אמרו? אמרו, אוקיי, יצמח יער חדש, ויקלוט חזרה את כל הסי או שתיים. עכשיו, למה זה עכשיו לא עובד? למה עכשיו כן התחילו לספור? כי ברגע שאנחנו אומרים שעד 2050 אנחנו רוצים להיות נט זירו, אנחנו חייבים אף יער לא יספיק לגדול ב-20 שנה, כן, לוקח ליער באזור ה-50 שנה לגדול. ולכן התחילו להבין שאוקיי, כל יער שנשרף היום, חייבים להתחיל לספור את הפליטות סי או שתיים שלו, ורואים שזה מגיע עד כ-10% מסך כל הפליטות, כלומר זה מספר עצום, כן, אנחנו... כלומר, אם אנחנו מדברים על חברות שיודעות לעשות קליטה של פחמן דו חומצני מהאוויר ומים, כן, שזה נושא מאוד מאוד מדובר, אנחנו לא מגיעים אפילו לעשירית מזה בשנה. כלומר, זה מאוד מאוד חשוב גם לקחת בחשבון שאת בעיית השריפות חייבים למנוע וחייבים לטפל בה, אם רוצים להגיע לנט זירו, כמו שמתוכנן עד ה-2050. ומנגד, אנחנו יודעים שבגלל שיש ירידה בכמות כשמים וה... הקרקע נהיית יותר ויותר יבשה, אז זה גם מגביר סיכוי לשריפות. כלומר, יש מאמרים שמראים שבאזורים מסוימים יש גדילה של פי שניים יותר שריפות בגלל, וגם, זה לא רק כמות השריפות, זה גם העוצמה של השריפות, אלא מהירות התפשטות, הנזק שהשריפה מייצרת. אז זה גם בעצם, זה איזשהו מעגל שמגביר את עצמו. יש יותר שריפות, יש יותר סי או שתיים שנפלט, זה משפיע עוד יותר על האקלים, ובעצם... מייצר עוד יותר שריפות, שזה איזשהו פידבקט לוק כזה שהוא מאוד מאוד מסוכן. [Host] אז רק לסכם רגע, הגורם העיקרי לשריפות הוא בני אדם אבל העלייה שאנחנו רואים בשנים האחרונות היא לא בהכרח בגלל שיותר אנשים זורקים יותר סיגריות ביער אלא בגלל התנאים הסביבתיים - שמגבירים את הסיכויים לשריפות. אז תוכל לספר לנו איך FIREWAVE נכנסים לתמונה? [Guest] אוקיי, כן, אז אף אחד לא מכיר, כי זו חברה מאוד מאוד קטנה בינתיים. אנחנו התחלנו לעבוד על... הרעיון עצמו שלנו בעצם הוא אומר, בואו נתחיל... לגלות שריפות על ידי הקול המיוחד שהשריפה מייצרת. כלומר, אנחנו מפזרים גלאים בתוך היער, ובמקום לחפש פליטה של סי או שתיים וטמפרטורה ורחות, אנחנו מקשיבים, ובעצם מחפשים את החתימה הקולית המיוחדת של שריפה. המודל שלנו, כן, אנחנו עשינו הרבה דאטה קולקשיונים, ומה שעשינו אימון למודל, Machine Learning שיודע לזהות בצורה אוטומטית קול של שריפה, ממש בהתחלה, בממש דקות ראשונות של אחרי הצתה, וברגע שיש זיהוי, זה מעביר את זה אלינו לדשבול שלנו, אבל זה גם יכול להעביר את זה ללקוח, עם המיקום המדויק, ואז הלקוח יכול בעצם להגיע ולחבר את ה... ולחבות את זה עוד לפני שהשריפה התפשטה. אז התחלנו לעבוד על הפתרון הזה, ישר אחרי האקסלרטור שהזכרתי, בתחילת 23, 2023. בדרך עברנו עוד אקסלרטור של רואו טול בחיפה, שגם היה אקסלרטור מעולה, שגם פתח לנו הרבה דלתות, גם בעצם לקח אותנו מאיזושהי רמת מאוד מאוד בסיסית, מבחינת ההבנה שלנו, של העסק, כן,, אנחנו שני פאונדרים טכנולוגיים, ולקח אותנו מאוד מאוד קדימה, והיום אנחנו מסיימים עוד מעט את ה... כן, עד שהפרק יצא, אנחנו כבר נסיים את האקסלרטור של טקסטרס, טקסטרס זה איזשהו אקסלרטור בינלאומי, עם כמעט בכל עיר גדולה יש סניף של טקסטרס, הם גם המשקיעים הראשונים שלנו, וגם עוזרים לנו מאוד בשוב, בלפתח ולהגיע בעצם ללקוחות, לפתח את הרעיון ולהפוך אותו בעצם מאיזשהו פרויקט טכנולוגי ומערכת, למוצר מוגמר שאפשר לבוא ללקוח ולמצוא. אז זה פחות או יותר השלב בו אנחנו נמצאים, אנחנו שני פאונדרים, יש לנו עוד כמה אנשים שעובדים איתנו ברמה, נקרא לזה התנדבותית, כן, כלומר, עוד לא, אנחנו עוד לא גייסנו מספיק כסף כדי להתחיל ולגייס אנשים ולגדול, זה פחות או יותר השלב שאנחנו נמצאים בו, יש לנו אף טיפוז של המערכת, אנחנו מריצים פיילוט עם רשות הטבע והגנים, בעיירות הכרמל, היה לנו ככה מאוד חשוב להגיע לאזור הזה, גם במהלך הפיתוח והלמידה, כן, אז נכנסנו יותר ויותר עמוק לאיזה שריפות היו ומה ההיסטוריה של השריפות, וכמובן שריפת כרמל היא מאוד מאוד ייחודית וכואבת, גם מבחינת השריפה עצמה, והדרך שבה היא התפשטה, וגם התגובה שלנו לשריפה, וכמובן כמות הנפגעים וההרוגים בשריפה הזאת, אז היה לנו מאוד סימבולי וחשוב להתחיל את זה שם, בעיירות הכרמל, אנחנו עכשיו גם באיזשהו, כן, קקאל הוציא כל קורה, בעצם פתרון לגילוי שריפות, שהעתיד להיות מותקן בכל הערות קקאל, אנחנו בתהליך בעצם מולם, ממש לפני שבוע היה לנו ניסוי מאוד מוצלח, ניסוי שטח עם קקאל, שהצלחנו מאוד מאוד להרשים אותם, ברמה כזאת שהם לא האמינו לנו, כן, כשאנחנו אחרי, הם התקנו את המערכת שלנו והתבקשנו ללכת לאזור שבו לא רואים את השטח, כדי שלא נדע מתי הם מתחילים להצית, והצלחנו לגלות את כל השריפות שהם הציתו, ממש בדקה שתיים אחרי הצתה, הם היו בהלם, הם לא מכירים כאלה דברים בדרך כלל לוקח הרבה יותר זמן לגלות שריפה, אז אנחנו מקווים מאוד להתחיל פיילוט כבר הרבה יותר משמעותי עם קקאל בחודשים הקרובים, וזהו, ומשם הדרך, כן, הדרך ארוכה, אבל אנחנו מאמינים שבעצם צריך להגיע כמה שיותר מהר לארה״ב, לקליפורטיה, ולהוכיח את הטכנולוגיה שם. [Host] אז בעצם הדרך שלכם לזהות שריפות בשלבים מוקדמים היא באמצעות סאונד שמגיע אליכם מגלאים שאתם מפזרים בשטח. מעניין אותי לשמוע איך נראה MVP לסוג כזה של מוצר? [Guest] כן, כן, זאת שאלה מעולה, אני אגיד לך, אנחנו, בגלל שיש לנו גם מוצר פיזי שצריך לבנות אותו, וגם קוד, כן, כלומר, גם סאס, אז היה לנו מאוד, אההההההההההההההההההההההה חשוב, ובהתחלה אין לנו כסף, כן, כלומר, אין לנו משקיע, אין לנו מישהו שמממן לנו את הפיתוח, אז היה לנו מאוד חשוב, עם, במאמצים מאוד מאוד ממוקדים, לבנות מערכת שתספיק לנו גם בשביל עצמנו, כדי להוכיח לעצמנו שהפתרון הזה עובד, גם לעשות איסוף דאטה, כדי שנוכל בעצם ללמד את האלגוריתם, ולהגיע לביצועים, כן, לשפר את הביצועים שלו, ולהגיע לביצועים מספיק טובים, וגם מערכת שנוכל גם להראות אותה ללקוחות, או, כן, בהתחלה אולי זה לא לקוחות, אבל גם להעלות אותה לאנשי מקצוע, נגיד, נקרא לזה ככה, וגם לעשות פיילוטים קטנים. אז, אז זאת בעיה, בעיה קשה, כן, אנחנו, מצד אחד, אין לך, כלומר, גם זמן וגם כסף לפתח משהו מאוד טוב, מצד שני, אתה חייב להיות טוב, כי אתה חייב, בסופו של דבר אתה צריך להוכיח לעצמך אם זה עובד או לא. אז מה שעשינו, באמת, בנינו, את הגלה עצמו, בנינו ממש בעצמנו, כלומר, לקחנו רכיבים מיקרו-קונטרולר ומיקרופון, וכן, הרבה הרבה רכיבים, וממש עשינו בהתחלה חיבורים ידיניים כאלה, עם הלחמות, שוב, עזרו לנו, כן, היה לנו איזה יועץ כזה, אני קורא לו יועץ להווי טיפוס, אבל זה בחור מאוד מבריא, שיודע לעשות דברים מהאוויר, כן, יודע להרכיב דברים מכלום, אז באמת לקח לנו כמה שבועות לפתח את המכשיר עצמו, והתחלנו בהתחלה עם מדורות, כן, אתה יוצא ליער, אתה עושה מדורה, אתה מקליט, מקשיב, מנסה לעשות איזושהי אנליזה בהתחלה ידנית, כלומר, אין לך עדיין אלגוריתם, אז אתה מנסה לנחש, האם הסיגנל הוא מספיק חזק, ואתה מהמר בעצם על איזשהו, כן, אתה אומר, נראה לי שהסיגנל מספיק חזק, כדי שנוכל לאמן אלגוריתם לזיהוי אוטומטי, ואז אתה אוסף דאטה, ותוך כדי יש ירידות, עליות וירידות, כי תלוי מה אתה שורף, כן, גילינו בדרך שעצים שונים, או אפילו לא רק עצים שונים, גם מצב של אותו עץ שונה, יבש, רטוב, כן, זה מייצר סאונד שונה, וככה בעצם לאט לאט אספנו דאטה, והתחלנו לקבל תוצאות, תוצאות טובות, כלומר התחלנו לקבל תוצאות טובות ברמה כזאת, שאנחנו יכולנו לצאת לשטח, לפזר מערכת, ולקבל מאה אחוז דטקצין, כן, כלומר, לא משנה מה היית עושה, כמה שריפות היית עושה, במרחק מסוים היית מקבל מאה אחוז גילוי, זה יכול להיות אחרי דקה, יכול להיות אחרי חמש דקות, כן, שוב זה מאוד משתנה, במה אתה שורף, ואיזה גודל, יש הרבה מאוד פרמטרים, אבל בסופו של דבר כשהיינו כבר, כשראינו וקיבלנו איזשהו ביטחון, שהפתרון הזה הוא יסין, והוא אפשרי, התחלנו לדבר עם אנשים, התחלנו להראות אותו, ואני נסעתי במרץ 2023, בעצם מערכת ממש ראשונית, נסעתי לכנס מאוד גדול בינלאומי בפורטו, בפורטוגל, כנס כזה של שלושת אלפים משתתפים, קבעתי לעצמי כמה פגישות מראש, לקחתי מכשיר אבטיפוס, פשוט קופסה, כן, אבטיפוס ראשוני כזה, שמתי בתיק, נסעתי, ואמרתי, בואו נשמע מה האנשים יגידו, כן, כי שוב, אין לנו עדיין, אבל אנחנו לא מגיעים מהתחום, אנחנו לא יודעים מה זאת צריפת, כן, איך בדיוק המנגנון הזה עובד, תיאורטית אנחנו יודעים, קראנו, יש ספרים, מאמרים, אבל בואו נדבר עם אנשים שעושים את זה, כן, אלא אנשים קשוחים כאלה, זה כמו אנשי צבא, כן, זה אנשים שהם אולד פאשן כזה, הם בשטח, והייתה הצלחה מסחררת, דיברתי שם עם כמה אנשים שהם ברגע שהם שמעו שאנחנו יודעים לגלות, אנחנו יודעים לגלות צריפה של מטרים בודדים בדקות, זה משהו שהם לא הכירו, כלומר זה לא בשפה שלהם, כן, כששאלתי אותם מה זאת צריפה קטנה, הם אמרו לי דונם, הם אמרו לי אקטר, כן, דונם זה מאה על עשר מטר, ואקטר זה מאה על מאה מטר, אלו המושגים שלהם של צריפות קטנות, כן, הם אומרים שאם הם מגיעים לצריפה והיא פחות מאקטר, שזה מאה על מאה מטר, אז הם יודעים להשתלט עליה ואם היא יותר גדולה מאקטר אז זה כבר יכול לגלוש לסריפה שהיא יוצאת משליטה. אז אלה המושגים, ברגע שאני אומר להם תשמעו, אנחנו מגלים סריפה של שני מטרים רבועים או מטר רבוע בדקות, זה לא משהו שהם הכירו. אז קיבלנו פידבק מאוד מאוד חזק וחזרתי לארץ וזה אמרתי יאללה, אנחנו חייבים ללכת על זה. באותו זמן שדיברנו דווקא עם כבאות פה בארץ אז קיבלנו תשובה קצת אחרת, קיבלנו הרבה תשובות, אנחנו ישראל מדינה קטנה ומאוד צפופה והבעיה העיקרית של סריפות בעצם זה לא הגילוי המוקדם אלא זה התגובה ובדיעבד טוב שלא הסתפקנו בתשובות האלה ונסענו גם לדבר עם אנשים בחו״ל שוב אני יכול להגיד שגם בשיחות היותר מאוחרות גם כשאני למדתי לדבר כמו שצריך ולהסביר בדיוק מה היתרונות של המערכת אז בשיחות היותר מאוחרות גם בארץ קיבלנו פידבק מאוד טוב שוב גם מרשות התיאור והגנים שזה אני יכול להגיד נתן אלבס שהוא מאוד מאוד בעדינו ומאוד עוזר לנו עם הפיילוט והמדען הראשי שקרי שבעצם גם ממנו קיבלנו פידבק מאוד טוב וכמובן היום גם עם אם קקאלה אנחנו עובדים עם זה רמי זרצקי שמאוד שהיה בניסוי לפני שבוע ומאוד התרשם ממערכת והרבה אחרים גם דורון שהוא המדען הראשי של קקאל שפגשתי אותו בדמודיי של המאיץ של האקסלרטור בקקאל וכבר אז הוא נורא התרשם מהרעיון בטכנולוגיה ומאוד האמין בנו, כן? אני פוגש אותו כל פעם מדי כמה חודשים והוא תמיד מאוד מאוד מתעניין ומאוד ככה בעדינו, אם אפשר לקרוא לזה. [Host] תוכל בקצרה אולי להסביר על מודל עסקי שלכם האם זה SUBSCRIPTION, אחוז מהנזק, איך בכלל מתמחרים מוצר כזה בכלל? [Guest] כן, כן, אז אני אגיד, רוב החברות, כמעט, כן, הרוב המוקלף של החברות שמתעסקות בזה, קודם כל המודל שלהם הוא B2G, ההכוונה שלהם זה גופים ממשלתיים, קהילות ו-utility company, כן? גם חברות חשמל, כמו נגיד PG&E בקליפורניה, שחברה שהיא משקיעה עשרות מיליוני דולרים לבעיית השריפות, מכל מיני כיוונים. אז המודל העסקי שלהם הוא קודם כל B2G, ושוב, למה? כי הם לא מספיק מדויקים, הם לא מספיק, הם מגלים שריפה טיפה יותר מאוחר ולכן מי שיכול לטפל בה, ומי שרלוונטי לידע אותו, זה בעצם קבעות, זה גופים משלתיים. והמודל העסקי בדרך כלל תמיד, אתה מוכר את המערכת הפיזית, בתמורת תשלום חד פעמי, ואחר כך יש לך, כן, תקרא לזה איך שאתה רוצה, maintenance, subscription, כן, יש כל מיני, כל מיני שמועות לאותו, פחות או יותר לאותו, אותו דבר, אבל כן, אתה בעצם מנסה גם לייצר איזשהו edit value, אתה מנסה להגיד, הנה, אני שם פה מצלמה, אני מגלה לך שריפות, ואני יודע לעשות עוד משהו, כן, אז למשל גלאים שמגלים co2, אז הם אומרים, אנחנו יודעים לגלות שריפות, ואנחנו יודעים לתת לך נגיד, איזשהו אינדיקציה לכמה היער שלך הוא בריא, כן, כי שוב, אנחנו יודעים למדוד גזים, אנחנו יודעים להגיד לך, כן, איך הצמחייה מסביב, באיזה מצב היא. אנחנו בחרנו ובהתחלה גם דיברנו עם גופי ממשל וראינו פשוט שזה סופר קשה, כן, כלומר לסגור איזושהי עסקה ולקבל תשלום מגורם ממשלתי בארה״ב זה מאוד מאוד קשה, גם כי אף אחד לא רוצה לדבר איתך כשאתה כל כך קטן, כי בצדק, אתה עוד לא הראה את המספיק יכולת, וגם לנו מישראל להגיע לשם ולהבין, בדרך כלל כל שטח שם הוא שייך לקבוצה אחרת לארגון אחר ולהבין, כן, אפילו כבר הגענו למצב שנתנו לנו שלושה אתרי מבחן, כלומר בטא סייט, ואמרו לנו, הנה, אנחנו מאוד רוצים שתנסו, אבל אחר כך רק השיחה של מי הולך לשלם על הפיילוט וכמה, זה היה סיוט. ואז הבנו, כן, אנחנו רוצים קודם כל, לעשות בעצם, למכור לעסקים, לעשות בי-טו-בי, וחשבנו רגע, מי יכול להיות לקוח ראשון, התחלנו לדבר עם סאמר קמפים, כן, סאמר קמפים, בתוך, שנמצאים בתוך יערות, זה עסק מעולה להתחיל ממנו, כן, יש לו, הרי הסכנה של שריפה היא ברורה, כן, אם יש לך סכנה של שריפה, ההורים פשוט לא ישלחו את הילדים שלהם לסאמר קמפ שלך, כן, זה אחריות עצומה, ובאמת ראינו שהתחלנו לדבר עם סאמר קמפים, ומהר מאוד ראינו שהם רוצים, הצלחנו להחתים ישר שישה סאמר קמפים, לסאמר קמפים, וכבר בקיץ של עשרים וארבע, כלומר קיץ שעבר, יכולנו לצאת ל-LOI, סליחה, לצאת איתם לפיילוטים, ולא עשינו את זה, כי לא, שוב, אנחנו בתקופה די מטורפת, אם אפשר לקרוא לזה ככה, פשוט לא היינו מוכנים, וברגע שאנחנו לא היינו מוכנים, אמרנו, אנחנו לא לוקחים את האחריות, אנחנו לא יכולים לבוא ולשים מערכת, עכשיו מאה, מאתיים גלאים מסביב לסאמר קמפ, כשאני לא מאה אחוז בטוח שהמערכת היא טובה מספיק, ואמרנו להם, עצרנו את זה, אמרנו להם, בואו נמשיך להיות בקשר, כשנהיה מוכנים, נוכל להתחיל את הפיילוטים, במקביל אמרנו, אוקיי, סאמר קמפים זה נחמד, בתור early adapter, בתור איזשהו פיילוט ואיזשהו design partner התחלתי, אבל זה לא מספיק, זה לא מספיק, לא מספיק מעניין מבחינה עסקית, ולכן התחלנו לדבר עם ויינריס וריזורטס, ובעצם, כל... כל עסק שנמצא בתוך יער, הוא מעניין, כן, וככה בעצם היום הגענו ל... גילינו, כן, מהשיחות, גילינו שהרבה מאוד עסקים, הם משלמים כסף לחברות, שזה מה שהחברות האלה עושות, החברות האלה מגיעות, גם עושות להן אזורי חייץ, כן, מורידים צברות עצים, מנקים את השטח מצמחייה, ובעצם עושים prevention, מונעים מהאסיפה להידלק מלכתחילה, או להתפשט, ואחרי החברות האלה גם יודעות לעשות, נגיד, לרסס חומר אנטי בעירה, לשים ספרינקרים, כלומר, החברות האלה בעצם בונות סביבה בטוחה, מסביב לעסק, מסביב לבית פרטי, מסביב לשכונה, יש לקוחות מכל מיני גדלים, והתחלנו לדבר עם החברות האלה, כי ראינו שהחברות האלה בדרך כלל, יש להן פתרונות ל-prevention, כלומר, ניקוי שטח ואזורי חייץ, זה המיניעה, יש להן פתרונות לכיבוי שריפות, זה יכול להיות ספרינקרים שמרתיבים את השטח ולא נותנים לשריפה להיכנס, או אפילו לכבות אותה, זה יכול להיות ממש צוות כבאות פרטית, החברה הזאת יש לה ממש כבאות פרטית כשירות, והחברות האלה גם מתעסקות ב-restoration של הקרקע, אחרי השריפה, יודעות בעצם לשקם את האזור, ומה שחסר זה הגילוי, כלומר, באמת יש להן בעיה של אין להן יכולת גילוי, עכשיו, אם לחברה יש כבאות פרטית, זה סופר קריטי, ברגע שאני נותן להן גם יכולת גילוי מוקדמת, אז זה סוגר להן את הפינה, במקום אחר כך, במקום להחזיק אחר כך חמישים אנשי צוות שמטפלים להן בשריפה, ולוקח להן שבוע לכבות אותה, הם יכולים לשלוח מכונית אחת, צוות אחת, ולכבות את זה בחצי שעה, אם השריפה היא כמה עשרות מטרים בודד וזהו, והיום אנחנו נמצאים בשלב כזה, שיש לנו כמה חברות שמאוד מתעניינות בזה, שום דבר עדיין לא סגור, אין לנו עדיין חוזים, אין לנו עדיין מכירות, אנחנו עדיין לא שם, אבל אנחנו מתקדמים לכיוון הזה, ומקבלים באמת התעניינות מאוד מאוד טובה, ופידבק מאוד טוב מהחברות האלו, ובמקביל יש לנו את הפעילות הזאת בארץ, עם רשותי והגנים, עם קקאל, שבזה אנחנו בעצם משתמשים יותר, גם כדי לבדוק טכנית את המערכת, כי ברגע שאנחנו צריכים לפרוס עכשיו עשרות ובהמשך מאות גלאים, זה מאוד מאוד, זה מבחן מאוד מאוד טוב, כן, כי זה לא, זה כבר לא טכנולוגיה שנמצאת במוסך שלי, שאני בונה זה, זה כבר משהו שצריך להיות scale up, כן, זה צריך להיות מוכן לייצור של, לא רוצה להגיד ממש mass production, אבל זה semi mass production, כולל בקרת איחוד, כולל הרבה מאוד דברים שהם שבדרך כלל כשאתה סטארט-אפ מאוד מאוד צעיר, אתה לא חושב על זה, אבל חייבים לחשוב על זה ממש בהתחלה, כי זה לא להיתקע אחר כך עם בעיות בייצור, עם בעיות בבקרת איחוד וכו'. [Host]הזכרת בקצרה, אבל נשמח אם תוכל לספר לנו קצת יותר בהרחבה על סוג האתגרים שאתם נתקלים בהם לאורך הדרך [Guest] אני חושב שבגלל שאנחנו שני פאונדרים טכנולוגיים, אז נורא קל לנו ונורא מעניין לנו לברוח לפיתוח הטכנולוגי, אנחנו מוצאים את עצמנו, באמת יושבים עד השעות הקטנות של הלילה, לכתוב עוד איזשהו קוד ולשפר עוד איזשהו מודל ולבנות את הגלאי בצורה אחרת, ובאמת ה... האתגר שלנו הכי גדול זה היה, זה היה פן העסקי, כן, שמה גם אנחנו חיפשנו הכי הרבה מנטורינג, והכי הרבה עזרה מבחוץ. לדעתי זה היה האתגר הכי גדול, ואם אני, כן, אני לפני שהתחלנו, אני זוכר שאני דיברתי עם, עם אחת המנהלות שלי בסייט, ושאלתי אותה איך מתחילים לפתח חברה, כן, איך מתחילים לבצע. לבנות מוצר בחברה, אז אני ממש זוכר שהיא אמרה לי, אל תעשה שום דבר לפני שאתה עושה, לפני שאתה מדבר עם עשרות ואולי אפילו מאות לקוחות פוטנציאליים, ואתה מקבל ולידציה מאוד חזקה, שהם צריכים את הפתרון. וכמובן, כמו עם כל איצה טובה, לא עשינו את זה, ורסנו לבנות מוצר ולבנות טכנולוגיה, וזה, וזה איתנו עד היום, כן, כלומר, זאת הייתה איצה מאוד טובה, שאנחנו... עושים את זה עכשיו, ועושים את זה במהלך השנתיים או השנה וחצי האחרונות, אבל זה כנראה האתגר הכי גדול, לפחות בינתיים. [Host] איזה טיפ היית נותן למי מגע ממחקר, מצוות טכנולוגי, ונתקלים באותם קשיים, הזכרת מנטרוניג אבל מה אפשר לעשות? [Guest] תשמעו, אני... הרי, מי לא שמע על שריפות יער, נכון? היום, הרי אתה פותח עיתון בקיץ, שריפות יער זה משהו שהוא כמעט יומיומי, ואנחנו באמת, אנחנו היינו בטוחים ש... מה זאת אומרת? אנחנו נבנה מוצר, אנחנו נראה שאנחנו הכי טובים, אנחנו יודעים לגלות את זה תוך דקות, והלקוחות יעמדו בתור, כן? כלומר, לא תהיה לנו בעיה, לא בלקוחות, ולא בלגייס כסף, כלום. וזה כמובן לא נכון. כלומר, זה איזושהי מלכודת דבש כזאת, שאתה אומר, הבעיה היא מאוד גדולה, לכן בטוח שיש צורך בפתרון. וגילינו על מה שנקרא על יצירנו, שזה לא ככה, כן? שאתה יכול לחשוב שהבעיה היא מאוד מאוד גדולה, אבל עד שאתה לא מוצא מי ישלם לך על הבעיה, ומי ירצה את הפתרון, אל תעשה את הפתרון, אל תבנה אותו. זה בדיוק העיצה שקיבלתי משרה, כן? מנהלת ביסייט. זה בדיוק זה. כלומר, כמה שאתם לא חושבים, ואתם בטוחים שהבעיה הזאת היא עצומה, ורק נפתור אותה והכל יסתדר, אז לא. קודם כל תראו שהכל מסתדר, ורק אחר כך תתחילו לבנות את המוצר. במיוחד אם יש מוצר פיזי, כן? אני, שוב, יכול להיות שזה, אני אומר את זה, כי זה בדיוק מה שאני עושה, אבל, ויכול להיות שאם הייתי עושה סאס, אז לא הייתי כל כך נחרץ בעניין, אבל, מרגיש לי שסאס זה יותר קל, באיזשהו מובן, כי יותר קל לעשות פיווט, ויותר קל לבנות משהו מהיר, ולראות אם יש לקוחות, ואז בעצם להתגלגל תוך כדי. כשיש לך מוצר פיזי זה הרבה יותר קשה, כי אתה עושה מוצר פיזי על, בלי לראות את הלקוח, כן? אתה עושה מוצר פיזי, וזה לוקח זמן לפתח, וזה לוקח זמן וכסף לבנות אותו, ורק אחר כך אתה פוגש את הלקוח, ואם לא פגעת בול, ורוב הסוגים שלא פגעת בבול, תצטרך לעשות הכל מחדש, או להתקן הרבה. [Host] [בן]: שאלה אחרונה לפני שנסיים, האם אתה אופטימי לגבי העתיד? אתה חושב שהפתרונות שנבנים היום באמת יוכלו לעשות שינוי משמעותי בשטח? [Guest] אם אני אופטימי, כנראה לא הייתי, לא הייתי, תשמע, אני התפטרתי מהעבודה הקודמת שלי חודש לפני תחילת המלחמה, וכל התקופה הזאת, אני... מנסה לקדם את הפתרון הזה, ולבנות חברה. אז כנראה, כן, אני יכול להגיד כנראה שאני אופטימי. אני חושב שאין לנו כל כך ברירה, כן? כלומר, אם אתה מסתכל על נתוני שריפות, שריפות יער בפרט, אנחנו כל שנה בארה״ב נשרפים מסף שטח שהושווה ערך למדינת ישראל וחצי, כן? אז אין לנו כל כך ברירה, אנחנו חייבים למצוא איזשהו פתרון לשריפות יער. זה יכול להגיע גם ממקומות מאוד לא צפויים. למשל, אנחנו יודעים שיש בעיית אינשורנס מאוד גדולה, כן? כלומר, חברות ביטוח לא יודעות איך לכמת את הריסק, כן? של שריפות יער, ובורחות מקליפורניה, לא רוצות לבטח, אז יש גם בעיית אינשורנס, כן? אז שוב, אני לא יודע בדיוק מאיפה יגיע הפתרון, אבל אני כן חושב שבסוף אנחנו נהיה חייבים לעשות אדפטציה, לשפר את האדפטציה שלנו, ולהתאים את עצמנו לבעיה הזאת, וכן... אני חושב שפתרון טכנולוגי הוא חלק מהפתרון. אני חושב שהמטרה שלנו, או הדיז'ן הגדול שלנו, זה בעצם להיות חלק מה... אנחנו לא אומרים שאנחנו נפתור את הבעיה, אנחנו רוצים להיות חלק מאיזשהו פתרון הוליסטי, שכולל בתוכו גם גילוי, גם כיבוי, גם פרוונג'ן, כלומר, גם חינוך והכנה של הקרקע. כלומר, יש פה... הפתרון בסוף הוא יהיה פתרון הוליסטי. זה לא תגלה ואז זה יפתור את כל הבעיות, אתה חייב להיות... אתה חייב לעשות הרבה מאוד דברים לפני, בזמן הסריפה ואחרי הסריפה, כדי למנוע את זה, כדי להתמודד עם הבעיה הזאת. זאת בעיה מאוד קשה. עוד נקודה אחרונה, תחשבו על זה גם שהבעיה הזאת היא, אנחנו בעצם, אנחנו נלחמים נגד אאוטליירים, כן? רוב הסריפות לא הופכות לסריפות קטליניות של סריפות יער. אז אתה, לא רק שאתה רוצה לתפוס, אתה בעצם מתמודד פה עם אירוע מאוד נדיר, שאתה צריך לדעת להגיב עליו בצורה מותאמת, אוקיי? וזה עוד יותר, זה עוד יותר מקשה לסיפור הזה. אז כן, זה צ'לנג' מאוד מאוד גדול. [Host]אנחנו היינו - "איך פותרים את זה"- אם אהבתם, נשמח שתעקבו אחרינו ושתמשיכו להאזין לפרקים הבאים. [Host] תודה רבה לליאור פארי על הסאונד ועל המוסיקה המקורית, לגוגל פורסטארטאפס על האולפן, וכמובן תודה לד"ר ג'ניה יורקובסקי מפיירוייב נתראה בפרק הבא.