אם תוכל, כזה, לספר בכמה מילים עליך ועל הרקע שלך. מגניב, אז אני נדב, נשוי משני ילדים. לגבי הרקע שלי, אז באמת ככה, אני חושב שרקע של מישהו שתעסקתי הרבה ביזמות בחיים, אני אדם לא טכנולוג בהגדרה, אפילו ההפך מטכנולוג, קצת טכנופוב, אבל תמיד ככה, גם אם תסקתי לאורך שלבים שונים בחיים ביזמויות כאלה אחרות, חברתיות ועסקיות, בעיקר מאוד מאוד נמשך לבנות דברים מאפס,, השלב הזה שאין כלום וצריך לבנות משהו וזה נראה בלתי אפשרי, זה בעיקר השלבים שאני נורא נהנה בהם, פחות איש של קופרת, אתה יודע, זה פחות מה שאני מביא איתי וגם פחות מה שמעניין אותי, זהו. מגניב, מגניב, אז לפני שנצטול לדבר יותר על גריניי, אני אשמח אם בכמה מילים תוכל לספר כזה על עולם הבעיה, כלומר איפה, באיזה עולם אתם פועלים ואיזה בעיה באופן גדול,, אתם באים לפתור, באפקט הסביבתי שלה, אוכל להתמלא על זה גם יותר. מגניב, אז אני אתן אולי טיפה איזה, כמה צעדים אחורה, טיפה לחבר שנייה, גם לשני השותפים שלי, לאלון ולצוקי, ככה מי אנחנו ומאיפה כל אחד בא ואיך הגענו למקום שאנחנו נמצאים בו היום ברשותך. אז באמת ככה, הקמנו את החברה שלושה שותפים, צוקי, אלון ואני, אנחנו רצים יחד כבר עשרים שנה, שירתנו יחד בצבא, באוטוצבט, באמת ככה בחברות אישית עמוקה וקרובה. ואחרי הצבא כל אחד הלך לענייניו, ולמד את מה שלמד, ועשה את מה שעשה, ובאיזשהו שלב נורא דגדג לכולנו לעשות איזשהו משהו יחד. וצוקי ואלון הם ככה שני אנשים מאוד מאוד טכנולוגיים. צוקי הוא דוקטורט במדעי הצמח, ואלון בעמור עולמות של מדעי המחשב, וידענו שאנחנו רוצים לעשות משהו שהוא מוצא לך טכנולוגי, ומצד שני לפתור בעיה שהיא אמיתית. אחד הדברים שככה אני חוויתי במסע שלי, וגם זה טעויות שעשינו בעבר ואנחנו רואים אותן, זה ש... יש הרבה מאוד חברות, וזה מדהים לדעת כמה הסוגיה הזאת של לשאול את עצמך האם הבעיה שאני פותר היא באמת בעיה אמיתית, זה משהו הרבה אנחנו מדלגים עליו., אנחנו מתאהבים בנישות כאלה, ואנחנו חושבים שזה מרכז העולם, ובראייה כזה של עושים זום-אאוט, פתאום יש גם איזה צ'אלנג'ינג, האם באמת הבעיה הזאת היא חשובה. אז באמת היה לנו חשוב למצוא משהו שהוא גם טכנולוגי מורכב, כי זה כוח ששני היזמים האחרים שאני עובד איתם לגמרי מביאים לשולחן, וגם איזושהי בעיה שהיא נורא נורא נורא נורא ברורה. ובאמת ככה, התחלנו ככה לטייל באזורי החקלאות ולחפש את הנישה הנכונה, אז בהתחלה באמת עשינו איזושהי אפליקציה שהיא סביב רחפנים, שאוסף דאטה מהשדה ואנחנו מנתחים את הדאטה, ודי מהר הבנו שהתחום הזה מאתגר, גם תחום הרחפנים, הסקיילבידיה, שלו, ובעיקר היה שם קושי באיך אני מדבר עם הלקוח ונותן לו הבנה של מה הערך של הטכנולוגיה. זה באופן כללי, אני פותח שנייה סוגריים, זה אתגר בעיניי של הרבה מאוד חברות בעולם הזה שנקרא חקלאות מדייקת, מדייקת, או Precision Agriculture, שהרבה פעמים מפתחים טכנולוגיות נורא נורא מגניבות, אבל חקלאי בקצה קשה נורא להבין How to quantify the value, מה בדיוק הערך. ואז בעצם ב-2018 זיהינו בעיה שחשבנו שהיא נורא משמעותית, וזה לא רק לתת לחקלאי המלצה מה יש לו בשדה, אלא ממש לקבל עבורות ההחלטה איך לרסס את השדה שלו. וזה מחבר אותי שנייה לשאלה שלך על מה הבעיה ומה אנחנו פותחים. אז היום באמת, אם אני מסתכל שנייה, באמת מקדמת דנה, מאז שחקלאות מודרנית הגיעה לעולמנו, אחד האיומים הכי גדולים על גידולים חקלאיים זה הסבים. הסבים מתחרים מהגידול על משאבים, על שמש, על מים, על נוטריאנטים, על מרחב, וגורמים לעובדן יבול בהיקפים משמעותיים. כלומר, בארה״ב אנחנו מדברים על עובדן יבול במעל 30 מיליארד דולר שמיוחס רק לעשבים שמתחרים עם היבול. ולאורך השנים, הפתרון שהתקבע בחקלאות מודרנית זה שכדי להתמודד עם הבעיה של עשבים, אנחנו מרססים חומרי הדברה נגד עשבים. Herbicides. מספר פעמים בעונה, עונה אחרי עונה, כדי בעצם לצמצם ככל שניתן את הנזק שהעשבים גורמים לגידול. והפרקטיקה היום, שהיא חוצה מדינות, והיא חוצה גידולים חקלאיים, זה לבוא עם מרסס, בדרך כלל זה מכונה תעשייתית גדולה עם מוטות כנפיים של 36 מטר, ולרסס 100% מהשדה. ואני חושב שמה שצריך להבין, כדי להבין את עומק הבעיה, שמתוך ה-100%, חלק אבסולוטי של העשבים הוא מאוד מאוד קטן. כלומר, רוב השטח שאנחנו מרססים, זה או אדמה חשופה, שאין סיבה לרסס אותה, או הגידול עצמו, שאין סיבה לרסס אותו, ובסוף, תלוי מאוד, זה קצת משתנה, אבל הלחץ עשבים בשדה יכול להיות חמישה, עשרה, חמישה, עשרה אחוז, וזאת המטרה, זאת הפונקציית המטרה שלנו, ואנחנו מרססים 100% כדי להגיע לאותם עשרה אחוז של עשבים שיש בשדה. ופה הבנו שיש הזדמנות מאוד משמעותית כדי לייצר לחקלאי כלי, שהוא יוכל באופן כירורגי לרסס רק את מה שהוא רוצה לרסס. ובעצם מפה הגענו לגרינה ולמה שאנחנו עושים היום. אז בהמשך לזה, אני אשמח אם תוכל טיפה לפרט איך המוצר נראה, כלומר, איך המוצר עובד. אני טיפה זוכר מהשיחה הקודמת, אבל אני אשמח אם תסביר,, אני לא יודע כלום, כדי שתשמעו שהם תשאיר חלקים. אז באמת, כדי להתמודד עם הבעיה, בואו נגדיר שניה את הבעיה, הבעיה זה ריסוס יתר משמעותי מאוד של חומרי הדברה בחקלאות. ספציפית חומרי הדברה נגד אסבים, אבל זה רוחבי גם לחומרי הדברה אחרים. ובעצם הפתרון שהתחלנו לפתח, זה בואו נפתח סנסור שנוכל להלביש לו על המרסס, כדי שבזמן אמת יוכל לראות איפה יש אסף בשדה, ואז באמת לפתוח את הברס באופן כירורגי וסלקטי ולרסס רק את האסף. ובאמת, התחלנו לפתח את הפתרון הזה, שמתחלה הכיוון שהיה לנו שנשאר עד היום, זה שאנחנו חברה שמפתחת פתרון למה שנקרא שוק האפטר מרקט. אנחנו יודעים להתלבש על מרסס קיים. לא אכפת לי איזה ברנד, איזה מודל, איזה שנה, אני יודע לקחת את המרסס ולהפוך אותו למרסס חכם עם הסנסור של גרינה. אז מה זה בעצם הסנסור של גרינה? בעצם אנחנו מתקנים את, מה שאנחנו קוראים לזה, הבום של המרסס, זה עמותות כנפיים של המרסס, בשוק שלנו בארצות הברית, אנחנו פעילים בעיקר במיד ווסט, בשדות תירס וסויה, בדרך כלל שלושים ושישה מטר של בום, שבדיפולט כל הברזים שעליו פתוחים תמיד מרססים את כל השדה, ואז בעצם אנחנו מתקנים עליו 12 gpu, שבעצם עושים את כל הניתוח הנתונים בזמן אמת, במהירות נסיעה מסחרית, 24 מצלמות שסורקות את כל השדה ברזולוציה של sub-millimeter resolution, שבעצם היות לזהות העשב גם כשהוא רבע אינץ' קטן, תיאורה, כלומר 72 תיאורות על פני אותו בום, שיודעות בעצם, מאפשרות לנו לעבוד בכל תנאי התאורה, כולל בלילה, וגם ברזים מיוחדים שאנחנו יודעים לשלוט בכל ברז באופן עצמאי. כלומר יש לנו על הבום הזה של 36 מטר, יש לנו 144 ברזים, כל 25 סנטימטר יש ברז, ואני יודע לפתוח ולסגור את הברז באופן עצמאי אל מול מה שהמצלמה רואה. בסדר, ואז בעצם, אם אני שנייה עושה zoom out, לקחתי פרקטיקה שבה החקלאי עולה, מרסס, קצת חסר לראות את הוויז'ואל של כמה גדולות המכונות האלה, אבל יש לו מכונה גדולה עם בום של 36 מטר, רץ, מרסס 100% מהשדה, הברזים פתוחים תמיד, כלומר הפוליגון זה לרסס את כל השדה, לקחנו את המציאות הזאת לפרדיגמה שבו הפוליגון יורד לגודל של 25 על 25 סנטימטר. כלומר עכשיו זה השטח שאני מטפל בשדה, אם המצלמה זייתה עשב בריבוע הזה, של 25 על 25, אז ה ברז הספציפי ייפתח וירסס את הישד. אז זה בגדול בגדול מה שאנחנו קוראים לזה הסנסור של גריניין, שבעצם מאפשר את המעבר מריסוס מסורתי, כפי שהוא נעשה עד היום, של לרסס 100% מהשדה בלי הבחנה, לריסוס מדויק סלקטיבי כירורגי רק על השדה. אוקיי, מגניב, מגניב. ותגיד, ומבחינת המודל העסקי שלכם, אז איך העניין עובד פחות או יותר? כן, אז כדי לדבר על המודל העסקי, אני חושב שצריך שנייה להתעכב על מה, על לנתח את הערך, או את ה-return of investment מהזווית של הלקוח. אז בואו שנייה לדבר על מי הלקוח, ומשם להתחבר שנייה על המודל העסקי. אז הלקוח שלנו מבחינתנו הוא חקלאי, חקלאי בן מוני גדול בארה״ב, במידווייסט, מגדל תירס וסויה בהיקפים של נקרא לזה אלפיים חמש מאות אייקר ומעלה. בסדר? לקוח כזה יש לו כבר מרסס שיושב אצלו, יכול להיות מרסס בין שלוש שנים, או בין שמונה שנים, או יותר. ובעצם אנחנו יודעים לחסוך לו עם המערכת של גריניי, וממוצע 87% מהיקף השימוש בחומרי ההדפה. בסדר? ה-87% האלה מתרגרים לכסף. בכסף, זה אומר ש... כל עונה, כל שנה, זה קצת תלוי באיזה סוגי חומרים הוא משתמש, אבל בגדול אני יודע לחסוך לו באזור ה-100-130 אלף דולר על כימיה. על כימיה שהוא היה מרסס בלי גריניי, והוא לא מרסס עם גריניי. אז זה בעצם ה-core value שאני מביא ללקוח, זה savings שהוא נורא נורא משמעותי, הוא נורא נורא ברור ללקוח, ומשם נגזר גם ה-return of investment מהצד שלו, בסדר? עכשיו, זאת הקומה הראשונה, ונקרא לזה הבסיס של הערך של המערכת שלנו, ועליה יש קומות נוספות. בקומות הנוספות, אנחנו אומרים, זה לא רק שאתה יכול לרסס קרוב ל-90% פחות עם גריניי, זה יכול גם לקבל תוצאות יותר טובות. כי עכשיו בטנק, אתה יכול למלא חומרים יותר אפקטיביים, ובעצם את אותם אסבים שיש בשדה, לשים קוקטיילים הרבה יותר קטננים כדי לוודא שהם מתים. אחד האתגרים, אני פותח שנייה סוגריים, אחד האתגרים בעולם, אני רוצה לסבר את זה בפרט, זה מה שנקרא Herbicide Resistant Weeds, שאסבים פיתחו עמידות לחומרי אדמרה. ובמשך עשורים ריססנו את כל השדה עם אותם חומרי אדברה, קצת דומה למנגנון של אנטיביוטיקה, האסב פיתח עמידות לחומרים הפעילים של החומרי האדברה. זה לא רק שאנחנו מרססים המון חומרים לשד, זה מייצר נזקים סביבתיים בהיקפים עצומים של זיהום קרקע וזיהום מים, זה עלויות עצומות בצד של הלקוח, גם האפקטיביות היא יורדת משמעותית, כי האסבים פיתחו עמידות לאותם חומרי אדברה. אז בעצם מה שאנחנו באים ואומרים ללקוח, בוא תחסוך קרוב ל-90% קודם כל, עכשיו אחרי שחסכת, בוא תשים ותדע שהטיפול שלך באסבים יהיה אפילו יותר טוב, כי אתה יכול להרשות לעצמך להשתמש בחומרים האלה, מה שלא היה אפורטבור קודם לכן, שהיית חייב לרסס את כל השדה. אז זה קומה נוספת מאוד משמעותית שאנחנו קוראים לה סביב היעילות, האפקסי, ויש קומה נוספת בערך מבחינתנו, וזה גם הדאטה שנאסף מהשדה. בסוף יש לנו 24 מצלמות, על בום של 36 מטר, שסורקות את כל השדה ברזולוציה מאוד מאוד גבוהה. אני יודע לקחת את זה ולהביא הרבה מאוד אינסייט ללקוח, לחקלאי, על איפה אסבים בשדה, איזה אסבים, וגם מחוץ לעולם האסבים, האם יש סימנים בזה שיש מחלה שמתפתחת בשדה, ודברים כאלה ואחרים, בסדר? יש פה הרבה מאוד קומות של ערך של מה הטכנולוגיה הזאת מביאה בסוף ללקוח בקצה, אבל אם נישאר שנייה על הקומה הבסיסית, שזו קומת ה-savings, אז אמרנו 100-130 אלף דולר חיסכון על כימיה בשנה, וזה recurring savings, כלומר, כל שנה זה אותו חיסכון. אז אנחנו היום, בממוצע, לקוח יודע לקבל רגע שהוא רוכש מערכת של גרינאייב, ועושה רטרופית של המרסס שלו, הוא יודע להחזיר את ההשקעה תוך בין 18 ל-24 חודשים, בדרך כלל. וזה בעצם, אני אומר את זה, כי זה בעצם הגורם המרכזי שצריך להבין אותו, זה להבין את נושא התמחור. היום אנחנו מוכרים מערכת ב-250 אלף דולר, והמודל העסקי שלנו עובד בשני שלבים. שלב הראשון, אנחנו באים אליך, ממתקנים את המרסס שלך עם המערכת שלנו, 250 אלף דולר, וזה עבור, נקרא לזה, ה-core functionality של הייסוס סלקטיבי של חומרי הדברה נגד הסבים, בסדר? אבל בהסתכלות קדימה, אנחנו כחברה אומרים שהמשימה שלנו, המישן סטייטמנט שלנו, זה לא להפחית את שימוש חומרי הדברה נגד הסבים, אלא זה להפחית את השימוש בכימיקלים cross the board בחקלאות. כלומר, אותו מרסס, הוא לא נבנה רק כדי לרסס הסבים, הוא בהתחלה מרסס הסבים, ואז מחלות, ואז מסיקים, ואז נוטריאנטים, ואת כל החומרים האלו מרסס, באותה פרקטיקה של כל השדה. ובעצם אנחנו היום בחברה עובדים בצד של ה-R&D על הרבה מאוד יכולות נוספות, שאנחנו יודעים לאפשר ללקוח, כדי בעצם להגדיל את הערך אפילו מעבר למה שאנחנו נותנים לו היום, לאפליקציות אחרות. ואז בעצם, המודל העסקי, יש לו שני שלבים. בשלב הראשון, אתה קונה מערכת 250 אלף דולר, ואם אתה רוצה מאוחר יותר to unlock יכולות נוספות במודל subscription, אז אנחנו יכולים לאפשר לך לעשות להשתמש במערכת לשימושים אחרים, ושם בעצם נכנס המודל של ה-subscription. וואו, האמת שזה סופר מגניב, זה ממש ממש מגניב. תגיד, היו לכם, אני כופר את זה לשאלות על זה, ואז אחרי זה אני שואל עוד שאלות, אבל היו לכם איזה אתגרים שלא צפויים, כלומר, אני מניח שהתחלתם את זה, יכולתם למפות את הסיכונים הצפויים, אתה יודע, הטכנולוגיה לא תעבוד, החקלאים לא יקנו, היה איזה משהו לא צפוי, שכל הדברים שאתם עכשיו מתמודדים איתם, שלא חשבתם שיקרו, אז כן, אתה יודע, גם הדברים הצפויים, אז הם יכולים להיות צפויים ברמת הכותרת, אבל אז כשאתה פוגש אותם בחיים, אז אתה מבין שהם מורכבים יותר אפילו ממה שצפית, אז צריך להבין בסוף, בסוף קצת עשינו הרבה מאוד פישוט של מה הטכנולוגיה, אבל בסוף בסוף היכולת שלי לשים סנסור על מרסס קיים, לעשות האפטר מרקט, ושהסנסור הזה במהירות נסיעה מסחרית, בתנאי שדה סופר מאתגרים, ידע לזהות בריל טיים במילי סקנד, עשב בגודל של רבע אינץ', זה משימה טכנולוגית מאוד מאוד קשה. לא רק בהעיבוד תמונה היא קשה, היא קשה בטיימינג, היא קשה בזה שיש לך בום של 36 מטר שז, ואתה צריך שנייה לחשב את התזוזות לדעות נורא נורא נורא מדויק. אז אני חושב שצ'אלנג' אחד שהבנו, זה באמת המורכבות הטכנולוגית וכמה זה עולם שהוא מולטי-דיסציפלינרי, כלומר זה לא רק לפתח אלגוריתמיקה שיודעת לזהות העשב, בתוך שדה של תירס או שדה של סויה, אלא זה הרבה מאוד עולמות של הנדסה ושל חומרה, ומהר מאוד אנחנו הבנו לאורך התהליך, שאנחנו לא יכולים to outsource it, כלומר אנחנו חייבים להביא את הידע הזה פנימה לחברה. גדלנו בהתחלה כשהתחלנו כחברת תוכנה, ומהר מאוד הבנו שאין לנו ברירה על המוצר שלנו כדי להיות באמת תחרותיים, אנחנו חייבים לבנות הרבה מאוד, היום כמעט כל רכיב חומרה שיש לנו זה רכיב שהוא... אנחנו פיתחנו או שהדיזיין שלנו כמעט אין אוף דה שלף, כן? וזו נקודה משמעותית, זה מעלה מצד אחד את המורכבות שלנו לבנות את זה, מצד שני זה גם מאוד מעלה את המורכבות של שחקן אחר להיכנס ולייצר יונט אקונומיק שהוא אטרקטיבי, אז אני חושב שלגמרי בצד הטכנולוגי היה איזשהו תהליך למידה שאנחנו לא יכולים להיות חברת תוכנה ואת השאר שאחרים יפתרו לנו, אנחנו צריכים לפתור את הדברים האלה כדי להביא את המוצר הזה לבשלות, ושהוא יתאים לצרכים של הלקוחות שלנו, וזה באמת, באמת באמת מוצר שמה שקוראים דיפ-טק, או באמת מולטי-דיסציפלינארי, עם הרבה מאוד חומרה, הרבה מאוד תוכנה, הרבה מאוד הנדסה, אני חושב שהעולם אחר, שהמורכבות שם הייתה משמעותית, זה באמת, כשאתה חברת אפטר-מרקט, יש לזה הזדמנויות עצומות, אתה רק לסדר את האוזן, היום בארה״ב, בטיראס וסויה, יש בערך 50 אלף מרססים, זה שוק עצום. מרססים שאנחנו הם קנדידטס להיות מאובזרים בטכנולוגיה של גרינאי, שוק ענק. מצד אחד. מצד שני, כל מרסס הוא קצת שונה. וכשאתה בא עכשיו, אתה רוצה לבנות מערכת, שהיא מערכת אפטר-מרקט, אז הלקוח מאוד מאוד מרוצה מזה, כי הוא לא חייב לקבל מכונה עכשיו חדשה במאות אלפי דולרים, זה יכול להגיע לשש מאות שבע מאות ושמונה מאות אלף דולר, אז אתה פותח שוק ענק, ויש פה הרבה מאוד יתרונות בגישה הזאת, זה גם מאוד מבדל אותנו תחרותית. אבל גם יש מורכבויות, כלומר לפתח קיט שהוא רובסטי, שהוא יודע לעבוד עם ג'ון דיר מודל כזה, וג'ון דיר מודל כזה, משנת 2018, משנת 2012, וברנדים נוספים, עולם האפטר-מרקט הוא מכניס המון המון מורכבויות, אבל אני חושב שבשביל אנשים שהם חושבים לפתוח חברה שהיא גם באמת בעולמות מולטי-דיסציפלינאריים, טיפ-טק, אני חושב שבסוף המורכבויות הטכנולוגיות האלה, או המוצריות האלה, ברגע שאתה פותר אותן, אז אתה מייצר בידול נורא נורא משמעותי משחקנים אחרים, וזה בסוף, it pays off, בסוף זה ששלווה את זה, אבל זה לגמרי, עולם האפטר-מרקט זה עולם מורכב, שאנחנו משתפרים בו כל הזמן, אבל הוא עדיין לגמרי, אתה יודע, כשאתה מפתח רובוט מהמפעל, אז אתה שולט בכל הקומפוננטות, ועכשיו כשאתה מקבל מכונה של חקלאי, עם כל הבעיות של המכונה, אתה נכנס פנינו מורכבויות שהן לגמרי משהו שצריך ככה בחשבון, אז דיברנו על טכנולוגיה, דיברנו על הקונספט של האפטר-מרקט, ומה המשמעויות של זה, ואני חושב שבכלל חקלא הוא תחום מרתק, ואנחנו לומדים אותו כל הזמן, כי אנחנו עושים את זה לא מעט שנים, ואנחנו לומדים אותו כל הזמן, אני חושב שמה שהבנו בסוף זה, הדבר הכי משמעותי שעובד לטובתנו, זה שהדיסקאשן על ה-ROI הוא נורא נורא ברור, כי אני חושב שמה שקרה בחקלאות ב-20 שנה האחרונות, 15 שנה האחרונות, זה שהיה באז נורא נורא גדול של טכנולוגיה, הרבה פעמים מתייחסים לחקלאות תעשייה אחרונה שלא עוברת disruption, שהיא עדיין, אז קודם כל זה לא נכון, כי באמת יש המון המון טכנולוגיה בחקלאות, אבל מה שקרה בעולם שנקרא איזה טכנולוגיה דיגיטלית, זה שהיה הרבה מאוד חברות שנכנסו לשוק עם פתרונות שונים ומגוונים, ואני חושב שהרבה מאוד מהן קצת נפלו למלכודת של לפתח טכנולוגיה, בלי לדעת שהבעיה שאני ROI נורא נורא קל לכימות עבור הלקוח בצד השני, ואני חושב שזה הדבר הכי משמעותי שככה משחק לטובתנו, זה שבסוף זה שאני יודע לחסוך כל כך הרבה מהיקף השימוש בחומרי הדברה וכימיה, וזה מתרגם בסוף לכסף, מאוד מקל על ההחלטה של הלקוח לקנות את המערכת. כן, אלה ככה בגדול הדברים שקופצים לי. ותגיד, מבחינת, שנייה חוזר אחורה, מבחינת התהליך ה-ideation שעשיתם, או אתה טיפה נגעת בזה, איך התגלגלתם לבעיה הזאת?, התחלתם מלהגיד, אוקיי, ריסוס זה שוק ענק, בואו נפתור משהו בריסוס, או שזה באמת, הגעתם מבעיה אחרת ופתאום נחשפתם לזה? או משיחת עם לקוחות? כן, אז כמו שאמרתי בהתחלה, כשנכנסנו לחקלאות היינו קלולס לחלוטין, ואמרנו, טוב, אנחנו לעולם הרחפני, ורחפן, הוא דוגם תמונות מהשדה ברזולוציה גבוהה, ואנחנו נפתח אלגוריתמיקה שתיתן קצת אינסייט, רקמ� ובאמת הבנו שזה תחום שהוא גם נורא נורא רווי, ושוב, אתה נכנס למקום הזה שקצת קשה לייצר שיח על value עם הלקוח, ואז הזמן שלנו עם הלקוחות ועם חקלאים בשטח, ואז פתאום אתה רואה שהוא הולך ומרסס, אתה רואה איך הוא מרסס, אתה רואה שבסוף, שדה יש לו, הוא נגוע בחמישה עשרה אחוז, ומרססים מאה אחוז מהשדה, ואז ככה היה שם איזה רגע של קליק, שהבנו שזאת הבעיה הגדולה לפתור, ואני לא פלטפורמה שנותנת המלצות ללקוח, אני מקבל החלטות בריל טיים עבור הלקוח, והחלטות האלה מתרגמות לחיסכון בכסף, אז אני חושב שהתהליך הזה, והבריינסטורם הזה, סביב בכלל מוצר שהוא היה מלכתחילה שונה לגמרי, הביא אותנו לעשות את הפיווט הזה, לפתח מערכת שיושבת און דה אג' על הכלי, ומקבלת החלטות בריל טיים, זה היה נקודה מאוד משמעותית, הפיווט הזה שעשינו, ואני חושב שהוא היה מאוד נכון. טוב, השאלה האחרונה כאן, אני חושב שנעמוד ב... בזמנים, בתור יזם, רגע נגיד, בלי קשר לאלגרינה, מה, איזה טיפ היית נותן ליזמים שרוצים לעשות משהו שהוא מוזר, אתה יודע, לא ב... שאין עוד 50 חברות כמוהו בארץ, איך לתקוף, איך לחפש בעיות, איך לעשות ולידציה, לא יודע, טיפים או דברים שאתה, טעויות שעשית, או דברים טובים שעשית, שאתה יכול ככה, שעלים לך הראש. כן, אז אולי שני דברים, אחד באמת ב-high level ואחד יותר פרקטי, אז ב-high level אני חושב שבאמת,... לעשות כל... הזמן ולידציה, שהבעיה היא מספיק חשובה, מספיק מעניינת,... כי הרבה פעמים אנחנו עושים לעצמנו הנחות, ואנחנו מסתערים על בעיה שבדיעבד אנחנו מבינים שהיא קצת במחוזות ה-nice to have, אז לאתגר את זה, לפני שאנחנו מסתערים על הפרויקט, לבדש שמדברים עם אנשים, ושהם... הם מאשרים שבאמת מה שאנחנו עושים פה, יש לו פוטנציאל, הוא פותר pain point אמיתי, אני לא יכול to stress it enough, אני לא יכול להגיד את,, להדגיש את זה מספיק פעמים, כמה זה חשוב, המקום הזה של... לא להתאהב בבעיה, וזה מלכודת שהרבה יזמים נופלים אליה, אז זה ב-high level. בפרקטיקה, אם אני שנייה מדבר על שווקים שהם לא שווקים, במקרה איזה עולם הסייבר, ו-software enterprise, שזה באמת שווקים נורא נורא מצ'ו, אלא בתעשיות שהן יותר ספיישל אייז, כמו חקלאות אחרות, אני חושב שאחד המקומות שלנו מאוד מאוד עזרו, זה לחבור בשלב מוקדם יחסית לשחקנים אסטרטגיים בתעשייה.... זה יכול להיות חברות, בעולם שלנו זה יכול להיות חברות כימיה גדולות, וחברות מיכון גדולות, וחקלאים גדולים, אבל כשאתה מתעסק בתעשייה שרוב המשקיעים מלכתחילה הם לא באמת סופר אדג'קייטד על התעשייה, תעשייה שאתה יכול את ההשקעה הראשונה שלהם שם, או מההשקעות הראשונות, זה מאוד מאוד מאוד משמעותי, מאוד מאוד עוזר, שאתה יודע להביא לשולחן שחקן אסטרטגי שהוא עושה את הוולידציה עבורך, כלפי משקיעים פיננסיים. אז אני חושב שברגע שהרעיון הוא מגובש, והפתרון הוא מגובש, ויש איזשהו משהו בסיסי, אני מאוד מאוד הייתי ממליץ לנסות שלמפות את השחקנים האסטרטגיים בתעשייה שלי, לראות איך אני מקרב אותם אליי, בדרך כלל גם יהיה שפה משותפת הרבה יותר קלה איתם, כי הם באים מהתעשייה, הם מכירים את זה, ואם אני מנסה לשכנע אותם שיש לי משהו מעניין, אז מפה אפשר גם, זה יכול מאוד מאוד לעזור בצד של הגיוס כספים, זה גם יכול מאוד מאוד לעזור בצד של בניית החברה, ואיתנו זה מאוד עזר.